1

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות.

השתלשלות העניינים

1.            למבקש נמסרה הזמנה לדין וכתב אישום, בגין עבירה של נהיגה במהירות של 180 קמ"ש בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בו מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

על פי אותה הזמנה המבקש הוזמן להתייצב לדיון בבית המשפט ביום 07.11.16.

2.            אין חלוק כי באותו מועד התיק לא נפתח בבית המשפט ורק ביום 28.11.16 הוגש כתב האישום לבית המשפט ונקבע מועד חדש לדיון.

3.            לאחר מספר דיונים שנקבעו, ונוכח העובדה שהמאשימה לא הצליחה לאתר את המבקש הורה כב' השופט צימרמן על מחיקת האישום בהחלטה מיום 07.06.17.

2

4.            ביום 01.11.17, ביקשה המאשימה להורות על חידוש ההליכים וקביעת מועד לדיון ליום 04.12.17 מאחר ולטענתה איתרה את הנאשם וזימנה אותו להתייצב בבית המשפט באותו מועד.

5.            אולם גם לדיון זה המבקש לא התייצב ונוכח אישור המסירה מיום 19.10.17 לפיו דבר הדואר נשלח לנאשם ולא נדרש על ידו, נידון הנאשם בהעדרו. על הנאשם הושתו העונשים הבאים: קנס בסך של 3,000 ₪, פסילה למשך 12 חודשים (היה עליו להפקיד את רישיונו עד ליום 01.02.18) ופסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים.

6.            ביום 03.11.19 הוגשה הבקשה מושא החלטתי זו לפיה עתר המבקש לביטול פסק הדין. לפיכך, הורתי על עיכוב ביצוע גזר הדין וקבעתי את הבקשה לדיון בפניי ליום 05.12.19.

7.            באותו המועד התייצב הסניגור וביקש להורות על דחיית מועד הדיון כדי לבוא בדברים עם המאשימה. הדיון נדחה ליום 15.12.19 ובאותו מועד התייצב הסניגור ומסר כי הוא חוזר על הבקשה לביטול פסק הדין. משכך, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה לא מצאתי שקיימת הצדקה לביטול פסק הדין, ולכן הורתי על דחיית הבקשה.

8.            על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר בהחלטתו מיום 28.10.20 הורה על ביטול ההחלטה והתיק הוחזר לצורך מתן החלטה מנומקת בעניין.

9.            בדיון שנערך בפני ביום 12.11.20, שמעתי את טיעוני הצדדים, ולהלן החלטתי.

דיון והכרעה

10.        סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; ......".

11.        אין חלוק כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש, אך דבר הדואר חזר תוך ציון "לא נדרש".

3

12.        בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד -1974 רואים את ההזמנה כאילו נמסרה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום. לכלל זה קיים חריג, אם הוכיח המבקש שלא קיבל את ההזמנה לדין מסיבה שאינה תלויה בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

13.        לא מצאתי בבקשה נימוקים לסטות מכלל זה. לטענת המבקש הוא התייתם מהוריו וכעת הוא לומד בישיבה בה הוא גם מתגורר. אכן, נסיבותיו האישיות של המבקש נגעו לליבי אולם הוא לא הצביע על סיבה מוצדקת לאי התייצבותו. עצם העובדה כי המבקש מתגורר בישיבה אין בה בכדי להוות סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין. על המבקש היה לשנות את כתובתו במשרד הפנים לכתובת בה מצויה הישיבה על מנת שיוכל לקבל דברי דואר מרשויות המדינה (רע"פ 2096/07 רייני כוכבי נ' מדינת ישראל).

עוד ובנוסף, המבקש היה מודע להליך המתקיים נגדו וכי אף לדבריו נמסר לו כבר במועד הראשון בו התייצב לטענתו כי ישלח לו מועד חדש לדיון. לפיכך, היה על המבקש לבדוק אם הגיע דבר הדואר לכתובתו הרשומה.

14.        לפיכך, משלא נסתרה החזקה הקבועה בתקנה 44א ולא ניתן הסבר מדוע ההזמנה שנשלחה למבקש חזרה בציון "לא נדרש", יש לראות באי התייצבותו של המבקש לדיון משום זלזול חמור בבית המשפט (ע"פ (ירושלים) 4506/09 שובל נ' מדינת ישראל, פסה"ד אושר בבית המשפט העליון: רע"פ 5429/09 שובל נ' מדינת ישראל).

בנסיבות אלה, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון.

15.        ביחס לעיוות דין קובעת הפסיקה כי, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.09.07): "המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה".

הסניגור הפנה לליקויים בראיות שיש בהם פוטנציאל לשינוי התוצאה. לטענתו לא בוצעו בדיקות תקינות למכשיר בתחילה וסיום משמרת. טענות אלו אף כי הן מתמצות בעובדה שלא סומן V ברובריקה המתאימה, מקומן להתברר במהלך עדותו של השוטר אשר ערך את המסמכים.

4

16.        הסניגור הפנה לתיק אחר בו טיפל אותו שוטר שם זוכה הנהג בנסיבות דומות.

מבלי לקבוע מסמרות לעניין גורלו של תיק זה ביחס לעדותו של השוטר בתיק אחר, אני סבור כי מן הראוי ליתן למבקש את יומו על מנת למנוע עיוות דין.

17.        בנסיבות אלה, אף כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות, על מנת למנוע חשש לעיוות דין, אני מורה על קבלת הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין.

קובע את הדיון בפני ליום 26.11.20 בשעה 11:00.

המזכירות תודיע טלפונית.

ניתנה היום, ב' כסלו תשפ"א, 18 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.