1

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סטיה מנתיב נסיעה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), בכך שבתאריך 17.4.16 בשעה 15:15, בעת שנהג ברכב פרטי מ.ר. 9340766 (להלן: "הרכב") בצומת הרחובות חלוצי התעשייה - השיש בחיפה, סטה מנתיב הנסיעה ובכך גרם הפרעה לתנועה.

2.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי המיוחס לו "לא היה ולא נברא. הייתה נסיעה נורמטיבית, השתלבות בתנועה".

3.         מטעם המאשימה העיד עורך הדו"ח המתנדב מר חיים פוקס והוגש דו"ח תנועה (ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ואף הגיש שרטוט של מקום האירוע (נ/1).

דיון והכרעה

2

4.         לאחר ששמעתי את עדותם של עורך הדו"ח והנאשם והתרשמתי מהופעתם מעל דוכן העדים ולאחר שעיינתי בדו"ח התנועה ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעבר לכל ספק סביר.

5.         לקביעה זו הגעתי בהיותי מודעת וערה לעובדה כי עדותו של עורך הדו"ח היא עדות יחידה בהליך פלילי ומשכך, בטרם ביססתי עליה את ממצאי בתיק זה, הזהרתי את עצמי ובחנתי את העדות ואת דו"ח התנועה בוחן מעמיק עד שלבסוף שוכנעתי לקבוע כי עדותו של עורך הדו"ח מתארת נאמנה ומשקפת את הנסיבות עובר לביצוע העבירה ורישום הדו"ח ולהלן אפרט.

6.         המתנדב מר חיים פוקס (להלן: "פוקס") תיאר את נסיבות האירוע בדו"ח התנועה (ת/1) כדלקמן: "נהגתי בניידת 599 ברח' חלוצי התעשיה מכיוון שד' ההסתדרות לכיוון קריות והבחנתי ברכב הנ"ל שפנה מנתיב אמצעי מתוך 3 נתיבים תוך עקיפת שיירת כלי הרכב שעמדו ברמזור בנתיב השמאלי. קראתי לנהג בכריזה שימשיך לנסוע ישר אבל הוא פנה שמאלה בכל אופן".

7.         בחקירתו הנגדית העיד פוקס כי היה במרחק של שתי מכוניות מאחורי רכב הנאשם שנסע בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים, כאשר בנתיב האמצעי חץ המורה על נסיעה ישר בלבד, כאשר במקום יש נתיב שנפתח לפניה שמאלה בלבד. הוא ציין כי "כאשר ראיתי שאתה מנסה להידחק שמאלה לתוך הנתיב השמאלי, כדי למנוע ממך לבצע את העבירה קראתי לך בכריזה להמשיך לנסוע ישר. למרות זאת, נדחפת בין כלי הרכב שהתחילו בנסיעה שמאלה ופנית שמאלה." (פרוטוקול הדיון מיום 15.10.18, בעמ' 3, ש' 1-3).

בתשובה לטענת הנאשם כי הוא השתלב בתנועה כדין, בשים לב לעומס התנועה במקום, ענה פוקס, כי "כאשר נהג מתכוון לפנות שמאלה, חובה עליו להיצמד לנתיב השמאלי ולהיכנס לנתיב שבו החץ מורה על פניה שמאלה" (שם, שורות 13-14).

הוא הטעים בהמשך, כי מאחר שבשעת ביצוע העבירה קיימים עומסי תנועה במקום "יש נהגים כמוך, שנוטים לקצר ופונים מהנתיב האמצעי ואתה גם אמרת שניסית להשתלב. אם היית בנתיב השמאלי, לא היית צריך להשתלב אלא רק לפנות שמאלה. ראיתי בכך עבירת בריונות ולכן, הוא היה אמור לקבל דוח על נסיעה בניגוד לחץ." (שם, בעמ' 3, ש' 18-21).

3

הוא עמד על כך שסטיית הנאשם מהנתיב גרמה להפרעה לכלי רכב אחרים שעמדו בתור לפניה שמאלה כדין: "היות והנהג נסע בניגוד לחץ ופנה שמאלה, הוא סטה מנתיב ויש בכך הפרעה, כי יש לפחות שני כלי רכב שעמדו בתור לפניה שמאלה כדין, לא הספיקו לעבור באור ירוק בגלל ההפרעה." (שם, בעמ' 4, ש' 2-4).

אשר לטענת הנאשם כי לא נשמעה צפירה ולא נגרמה תאונה ולכן לא ברור כיצד הפריע לנהגים אם הוא בנתיב האמצעי, השיב: "כשנדחפת שמאלה, הפרעת לנהגים כשכבר היו בנתיב השמאלי לפנות שמאלה והם נאלצו לעצור בשביל למנוע תאונה." (שם, בעמ' 4, ש' 22-23).

8.         יאמר כאן, כי התרשמתי שעדותו של פוקס מהימנה ומבוססת ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. הדו"ח שנערך מפורט ועדותו בפניי עולה בקנה אחד עם התיאור שבדו"ח. מעדותו עולה למעשה, כי הנאשם, בניגוד לחץ המסומן על הכביש לנסיעה ישר בלבד, סטה לנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה בלבד ואשר בו עמדו מכוניות לפניה שמאלה, וכתוצאה מכך - לפי התיאור של פוקס - הפריע למכוניות אלה, שנאלצו לעצור או שנמנעה מהם האפשרות להמשיך באור הירוק לפניה שמאלה.

            ראו כי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה בה הואשם הנאשם מתייחסת לסטיה "שעלולה" לגרום להפרעה או לסיכון, גם אם במבחן התוצאה, הפרעה או סיכון זה לא גרמו "לתאונה או לארוע דרמטי" כהגדרתו של הנאשם.

9.         לא זו אף זו, רוב עדותו של פוקס אף אינה שנויה במחלוקת מבחינתו של הנאשם שאינו מכחיש כי המתין עד שהגיע למרחק של כ-15 מטר מהצומת, כשהנתיב השמאלי לפניה שמאלה "נפתח" הרבה קודם לכן, ורק אז "השתלב" בנתיב השמאלי (לדידו, מבלי שצפרו לו ומבלי שארעה תאונה ואף מבלי שאף אחד האט) אשר בו היו מכוניות שהתכוונו לפנות שמאלה מנתיב זה.

            הנאשם אף אינו מכחיש כי על הנתיב האמצעי שבו נסע עד לאותו שלב שורטט חץ לנסיעה ישר בלבד. לטענתו הוא השתלב בתנועה כאשר "היה פער בין רכבים" בנתיב השמאלי והוא יכול היה להשתלב, וכי לא "עקף" אף רכב אלא "חלף על פני רכבים שעומדים בעומס תנועה" (שם, עמ' 7 שורות 12-13).

4

10.       הנאשםבעדותו בפניי אישר, כפי שעולה מהשרטוט שערך (נ/1), כי הנתיב לפניה שמאלה נפתח לפני הצומת. על מנת להיכנס לנתיב השמאלי ולהשתלב בתנועה, כהגדרתו, הוא חלף על פני כמה רכבים, כשפעולה זו אינה מהווה "עקיפה" להבנתו אלא השתלבות שמאלה. הוא ציין כי אינו יודע כמה רכבים היו אחריו שכן "לא ספר", אך אישר כי בין 10 עד 15 רכבים יכולים לעמוד בנתיב לפניה שמאלה מתחילתו ועד הצומת.

11.       הנאשם נשאל מדוע, אם ביקש לפנות שמאלה, לא נצמד לנתיב השמאלי מלכתחילה, ותשובותיו בהקשר זה היו מתחמקות: "רצית לפנות שמאלה, למה לא נצמדת לנתיב השמאלי מלכתחילה?

ת.        אין אפשרות כזו. לא רק שאין אפשרות, אם אני אנסה לפני זה, אז אני אגרום להפרעה לתנועה.

ש.        מאיפה באת?

ת.        באתי מכיוון קרית ביאליק משטרת זבולון צומת הצריף. אבל זה מעל קילומטר.

ש.        ידעת שאתה עומד לפנות שמאלה, פנית ימינה, היו לך מספיק מטרים כל אזור החנויות של קרית אתא, עד ליד בורג הצפון, כמה מטרים זה?

ת.        בערך 150 מ'

ש.        ולא הצלחת לפנות לנתיב השמאלי?

ת.        אם הייתי פונה אז זה היה הפרעה לתנועה. את מחכה להזדמנות ואז משתלב."

            (שם, בעמ' 6, ש' 19-28).

12.       הנאשם איפא אינו נותן הסבר מדוע לא השתלב בנתיב השמאלי שמיועד לפניה שמאלה בעת שנתיב זה נפתח, אלא בחר להמתין עד שהגיע סמוך מאוד לצומת כשהוא בנתיב המיועד לנסיעה ישר ורק אז סטה לשמאל.

            טענת הנאשם כי השתלבות בתחילת הנתיב הייתה גורמת להפרעה דינה להידחות.

5

13.       בהקשר זה העיד הנאשם בהמשך, בתשובה לטענה כי היה עליו להיצמד לשמאל על הנתיב שנפתח במקום לעקוף רכבים שעמדו באותו נתיב, כי "עצם השאלה, נשאלת בצורה לא נכונה. לא עקפתי אלא חלפתי על פני רכבים שעומדים בעומס תנועה. אם היתה לי הזדמנות לפנות לפני זה שמאלה תוך שאני לא גורם הפרעה לתנועה הייתי עושה את זה. כשמדובר בעומסי תנועה כל עצם הגדרת ההשתלבות בתנועה, היא בכדי לא לגרום להפרעה. כלומר, להיכנס לנתיבים פנויים יחסית. כללי המפתח זה לא לגרום לאף נהג לבלום או להבהיל אף נהג אחר ולא לגרום לו לצפור. גם השוטר שהעיד לא טען שהיתה צפירה, ולראיה לא היתה תאונה ולא נגרם נזק. אם לא הייתי מצליח להשתלב הייתי ממשיך לנסוע ישר." (שם, בעמ' 7, ש' 12-18).

14.       נוכחהתרשמותימעדותו של הנאשם מצאתי לדחות את גרסתו כי כניסה קודמת לנתיב הייתה מפריעה לתנועה ולקבוע כי לא הצליח לספק כל הסבר מניח את הדעת לסטייתו לנתיב השמאלי בניגוד לתמרורים, סטיה שלא צריכה להיות לגביה כל מחלוקת כי היא עלולה לסכן ולהפריע לתנועה, כפי שאכן קרה בפועל, נוכח הימצאותם של כלי רכב נוספים ורבים שהמתינו כדין בתוך הנתיב המיועד בלעדית לכך.

פרשנותו של הנאשם לפיה כשיש עומס תנועה, עצם הגדרת ההשתלבות היא בכדי לא לגרום להפרעה, "כלומר, להיכנס לנתיבים פנויים יחסית", תוך התעלמות מסימני הדרך והתמרורים (כגון החץ לנסיעה ישר), היא פרשנות שגויה אשר אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

15.       יש לציין כי בדו"ח התנועה (ת/1) במקום המיועד לדברי הנהג נכתב: "רציתי להיכנס למוסך ולא הצלחתי להשתלב."

מתגובתו זו של הנאשם אשר ניתנה במקום, עולה כי הוא היה מודע לחובתו להשתלב בנתיב השמאלי, קודם לכן. דא עקא, משלא הצליח, לטענתו, בחר לעשות זאת בסמוך לצומת, בניגוד לתמרורים ולחוקי התנועה.

16.       לאור כל האמור, אני מבכרת את גרסתו המהימנה של פוקס על פני גרסתו של הנאשם. הגרסה שמסר פוקס אף קיבלה חיזוק בדברי הנאשם, שהודה כי השתלב בנתיב השמאלי מספר מטרים לפני הצומת כשמכוניות נסעו בו לפניה שמאלה. בכך, ואף שעסקינן בעדות יחידה, מצאתי כי ניתן לבסס עליה הרשעה בתיק זה.

17.       סיכומו של דבר, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר. בהתאם, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

18.       נוכח בקשת הנאשם שהכרעת הדין תינתן בהיעדרו ותישלח אליו בדואר, המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש בפניי ליום 17.12.18 בשעה 13:30.

6

התייצבות הנאשם חובה אחרת יישפט בהיעדרו.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ט, 04 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.