1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

הנאשם טוען כי מאחר וניתנו לו שני דוחות באותו מועד, שגה לחשוב כי יש להמתין לקבלת מועד דיון בדו"ח השני, בגינו הגיש בקשה להישפט. עוד טוען הנאשם כי רישום שני דוחות לנאשם מהווה עיוות דין המצדיק כשלעצמו ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ומוסיף וטוען כי כלל לא הבחין בשוטר המורה לו לעצור. כן מבקש הנאשם לקיים דיון בבקש במעמד הצדדים.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה לדחייה.

2

לא מצאתי הצדקה, במקרה הנוכחי , לקיים דיון במעמד הצדדים. ברע"פ 8427/17 מ"י נ' סאלם (25.3.18), סיכם כב' הש' שהם את ההלכה הנוהגת בעניין קיום דיון במעמד הצדדים בבקשות כגון דא:

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר. עם זאת, על בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה".

הנאשם לא נימק ולא הצביע על טעמים המצדיקים קיומו של דיון במעמד הצדדים ואף לא הצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק הדין.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446-14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 9109/17 מקסים סדובוי (19.12.17)].

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו לדיון; שעה שמדובר בהזמנה לדין עליה מתנוסס מועד הדיון ושעתו; והנאשם קיבלה לידיו.

אכן קיימים מקרים בהם רישום דוחות כפול עלול להוביל לעיוות דין, אך לא מצאתי כי הדבר מתאים למקרה זה; שעה שמדובר בשתי עבירות שונות המבוססות על נסיבות שונות וערכים מוגנים שונים במידת מה. בנוסף כל טענותיו של הנאשם שמורות לו בעניין זה והוא יוכל להעלות אותן בעת הדיון בדו"ח הנוסף, כך שהפגיעה בתחושת הצדק, באשר לעבירה שבנדון אינה קיימת ובכל מקרה אינה מצדיקה את ביטול פסק הדין.

גם העלאת גרסה שונה מאשר גרסתו של השוטר, אינה מלמדת על חשש לעיוות דין.

הבקשה, כאמור לעיל, נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"א אדר א' תשפ"ב, 12 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

3