1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.8.20, ונדון לקנס המקורי הקבוע בצדה של העבירה בגינה נשפט.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה, ובדיון שהתקיים בפני ביום 6.10.22, ובמסמכים שהוגשו על ידי המאשימה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - בענייננו, טוען המבקש, כי לא קיבל זימון או הודעה על הדיון שהיה קבוע ליום 11.8.20, ונודע לו לראשונה על פסק הדין רק כאשר בדק את ססטוס רישיון הנהיגה שלו.

2

המאשימה הפנתה לאישור מסירה שהוגש לתיק בית המשפט (ת/1) ולתדפיס פרטי הדו"ח (שהוגש לתיק), מהם עולה כי הזמנה לדין נשלחה למבקש וחזרה בציון 'לא נדרש'; וטענה, כי המבקש לא סתר את חזקת המסירה.

בענייננו, אישור המסירה המעיד על הזמנת המבקש נשלח לכתובת המערער באום אל פחם, ואישור המסירה חזר עם חותמת 'לא נדרש'. לאחר מתן פסק הדין, נשלח פסק הדין למבקש לאותה כתובת, ועל פי אישור המסירה המצוי בתיק נט המשפט, הפעם (ובחלוף פחות מ4 חודשים) דבר הדואר לא נמסר מהסיבה "עזב", ולא נטען כי המבקש שינה את כתובתו. אני סבורה, כי הסתירות באישורי המסירה הקיימים בתיק מטילים ספק בחזקת המסירה.

לפיכך, אני סבורה כי יש הצדקה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות המבקש, אף מבלי להיזקק לתנאי השני.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות הנאשם ביום 11.8.20.

נקבע להקראה ליום 2.2.23 בשעה 11.30.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ג, 19 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.