1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 13.11.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה אי ציות לתמרור 402 ונגזר עליו קנס בסך 600 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט ולא קיבל הזמנה לדיון או דבר דואר רשום אחר. טען כי הוא אזרח שומר חוק אשר מקפיד לאסוף את דברי הדואר שנשלחים אליו. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין חמור וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש זומן כדין ולא התייצב.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

7.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי המבקש אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

            המבקש לא התייחס לאישור המסירה הקיים בתיק ולא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו. המבקש אף לא פירט מתי ובאילו נסיבות נודע לו אודות פסק הדין.

            מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי המבקש קיבל לידיו הודעה על קנס בתאריך 21.11.18, ומכאן שאף לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ט, 05 יולי 2019, בהעדר הצדדים.