1

רקע

1.      בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 25.2.19.

2.      המבקש הורשע בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע ועברו למעלה משנתיים מיום פקיעתו בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

המבקש לא התייצב לדיון על אף שזומן כדין ונגזרו העונשים הבאים: פסילה למשך 3 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים ל-3 שנים וקנס בסך 2000 ₪.

3.      לטענת ב"כ המבקש, הדיון נקבע ליום 25.02.18. המבקש הניח, כי יישלח אליו מועד דיון מתוקן. עוד טוען, כי המבקש לא קיבל לידיו הודעה לגבי גזר הדין שניתן בהעדרו, וכי נודע לו על גזר הדין רק ביום 2.1.21.

הדיון.

2

4.      השיקולים השונים לביטול פס"ד נפרשו בשורה ארוכה של פסקי דין בביהמ"ש העליון, בהם בין היתר פורטו מקרים בהם לא נענה ביהמ"ש העליון לבקשות לביטול פס"ד בהעדר עילה לביטולו.

כך לדוגמא טענות של שכחה, אובדן דו"ח, טעות של עו"ד ברישום ביומן, אי התייצבות מחמת טעות, אי התייצבות בשל מחלה עליה לא דווח לביהמ"ש טרם הדיון, אי התייצבות מחמת תיבות דואר פרוצות, אי התייצבות בשל אי הידיעה של עו"הד, לא היוו עילות לביטול פסה"ד, גם אם הושת על המבקש עונש לא קל. (ר' רע"פ 9142/01 מפי כב' השופט ת. אור מיום ,

ר' גם לאחרונה עפ"ת (מחוזי מרכז) 36311-06-19 מפי כב' השופט א. יעקב (מיום 6.11.19) כי טעות במועד הדיון אינה מהווה עילה לביטול פס"ד.

5.      אין חולק, כי המבקש ידע גם ידע על קיומו של המשפט המתנהל בעניינו.

מבדיקת היומן עולה כי 25.2.18 חל ביום א' בשבוע. לא היה כל בסיס להנחת המבקש, כי מועד הדיון "יתוקן" כלשונו, שכן אין כל פגם או קושי בקיום דיונים בימי א'.

משבחר המבקש לא להתייצב לדיון אליו זומן כדין , אין לו להלין אלא על עצמו.

6.      המבקש לא העלה כל טענת הגנה ראויה, אלא אך טען, כי לא שם לב, שתוקף רשיונו פקע וכי לא קיבל כל הודעה על פקיעת רישיונו.

על המבקש, כמו כל מחזיק ברשיון נהיגה, מוטלת החובה לוודא כי רישיונו תקף ואם פקע, עליו לדאוג לחידושו. הוא אינו רשאי להתנער מאחריותו לכך ולהטילה על אחרים.

טענתו זו של המבקש מלמדת, כי הנאשם מודה בעבירה ואף לא טוען, כי ריפא הפגם. בנסיבות אלו, אין כל טעם בביטול הרשעתו ואף לא בביטול גזר הדין.

7.      גזר הדין מידתי וסביר בנסיבות העניין.

8.      לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשפ"א, 12 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.