1

לפניי בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 14.11.18. לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מחמת טעות ברישום ביומנו. בנסיבות אלו טען שמדובר בשגגה וטעות משרדית, וייגרם לנאשם עיוות דין אם הרשעתו תיוותר על כנה. עוד הדגיש, כי מדובר בנהג חדש ולהותרת פסק הדין על כנו השלכות על אפשרות חידוש רישיונו, וייגרם לא נזק בלתי הפיך.

המשיבה מתנגדת לבקשה, זאת בהיעדר כל עילה.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי המבקש קיבל הזמנה לדין ביום ביצוע העבירה. ב"כ המבקש אינו חולק על כך שהמבקש ידע על מועד הדיון, אך טוען שלא התייצב עקב טעות רישום ביומנו (של ב"כ הנאשם).

בהקשר זה, כבר נפסק לא פעם כי טעות משרדית אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ו- רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל ).

2

מעבר לנדרש, המבקש עצמו ידע על מועד הדיון, כך שהיה עליו להתייצב לדיון, גם אם בא כוחו טעה במועד.

בנסיבות אלו, המבקש לא הראה סיבה טובה לאי התייצבותו לדיון.

גם לגופו של עניין, המבקש לא טען מדוע ייגרם לו עיוות דין אם גזר הדין לא יבוטל. במסגרת הבקשה לא פורטה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין, ולמעשה לא הועלתה כל טענת הגנה.

בנוסף, על המבקש הוטלה פסילת המינימום הקבועה בחוק, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו כל עיוות דין.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ט, 16 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.