1

בפני בקשת המבקשת לתיקון כתב האישום, על פי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי, על דרך של הוספת עד תביעה.

הרקע העובדתי

ביום 30.4.20, הוגש כנגד המשיב, כתב אישום, המייחס עבירה של נהיגה בזמן פסילה, מיום 15.4.20.

לבקשת ההגנה, ניתנו מספר דחיות בתיק וביום 17.9.20, בנוכחות הסנגור בלבד, שכן המשיב לא התייצב בבית המשפט, העלה הסנגור מספר טענות, אותן הגדיר כטענות מקדמיות ובהמשך, כפר בעבירה.

במקביל, ביקש התובע לתקן את כתב האישום ולהוסיף את קצין המשטרה, שלכאורה, פסל את המשיב מלנהוג, כעד תביעה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נעתרתי לבקשה, כמפורט בפרוטוקול והתיק נקבע לשמיעת ראיות, ליום 1.11.20.

במועד זה, התייצב עד התביעה אוהד אליאסי והעיד. הנאשם לא התייצב ועד התביעה הנוסף, לא התייצב אף הוא והדיון נדחה ליום 29.12.20.

במועד זה, התייצב קצין המשטרה, מפקח רותם לוי חדד, אך הסנגור התנגד, בצדק, להעדתו וטען, כי אינו מופיע ברשימת עדי התביעה בכתב האישום המתוקן.

או אז, התברר כי בטעות נרשם שמו של שוטר אחר, במקום שמו של קצין המשטרה, עורך השימוע לפני הפסילה המנהלית.

הקצין שוחרר, התובע הצהיר כי בכוונתו להגיש בקשה לתיקון כתב האישום פעם נוספת ואילו הסנגור, בחר להתנגד לתיקון המבוקש, עוד בטרם הגשת הבקשה.

2

ביום 30.12.20, הגיש ב"כ המבקשת, בקשה לתיקון כתב האישום, מהטעם, כי מחמת טעות אנוש, נרשם שמו של שוטר אחר ולא שמו של קצין המשטרה, ברשימת עדי התביעה בכתב האישום המתוקן.

עוד נטען, כי ביום 17.9.20, הוצהר כי הכוונה היא להוסיף את שמו של קצין המשטרה שפסל את המשיב ורק מחמת טעות, נרשם שם אחר וכן נטען, כי מלוא חומר הראיות הקשור לעדותו של הקצין, נמצא כבר בידי הסנגור, כך שהגנת המשיב לא תיפגע.

הרקע המשפטי

על-פי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

השאלה מהי "הזדמנות סבירה להתגונן" נדונה על ידי בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. על פי ההלכה המנחה שנפסקה בע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לג, הדרישה, לפיה יש ליתן לנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן", כוללת שני יסודות: האחד, יסוד טכני-דיוני שעניינו כי לנאשם הייתה אפשרות לנקוט פעולות דיוניות שונות הדרושות לניהול הגנתו כגון הבאת ראיות, זימון וחקירת עדים וכדומה; והשני, יסוד ענייני-מהותי, שעניינו כי לנאשם הייתה הזדמנות לפתח ולייצב קו הגנה מתאים.

כמו כן, נדרש בית המשפט לבחון באיזה שלב מתבקש התיקון - ככל שהתיקון מתבקש בשלב מוקדם יותר של המשפט "ייטה בית-המשפט להורות על תיקון כתב האישום ויאפשר לנאשם 'להתאים' את הגנתו לתיקון" - ראה ספרו של כבוד הש' קדמי ז"ל "על סדר הדין בפלילים" .

במקרה שבפני, אכן הצהירה המבקשת, כי היא מבקשת לתקן את כתב האישום, על דרך הוספת קצין המשטרה הפוסל ובקשתה התקבלה ומחמת טעות אנוש, נרשם שם אחר בכתב האישום המתוקן, דהיינו, בהיבט המהותי, החלטתי באשר לתיקון כתב האישום ביחס להוספת הקצין הפוסל, כבר ניתנה.

עוד ייאמר, כי מדובר בעד תביעה מרכזי, שלא ייתכן חולק, כי ההגנה הייתה מודעת לקיומו ולחשיבותו לניהול ההליך ובירור האמת, כבר מתחילת ההליך.

בע"פ 170/07 מטיס נגד מדינת ישראל, נאמר:

3

"גם בנושא זה מדובר בטעות אנוש שהביאה לצורך בתיקונו המאוחר של כתב האישום. המסקנה כי מדובר בטעות אנוש מחזירה אותנו לנקודת המוצא, והיא כי ההליך הפלילי איננו אמור להיות כלי משחק בידי הצדדים והתוצאה הסופית איננה אמורה להיות נגזרת של טעות, ובלבד שזו האחרונה לא גרמה לעיוות דין".

מכל האמור לעיל, אני מוצאת, כי הגנתו של המשיב לא תיפגע, היה וכתב האישום יתוקן ולא ייגרם לו עיוות דין כלשהו ולפיכך, אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון כתב האישום בשנית.

המאשימה תזמן את העד מפקח רותם לוי חדד ותוודא התייצבותו לדיון.         

ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.