1

בפני בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק) שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרה של המבקשת.

א.        הרקע העובדתי:

1.         נגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

2.         לא היתה מחלוקת כי המבקשת זומנה לדיון בעניינה כדין עם קבלת הדו"ח.

3.         ביום 11.4.2022, התקיים הדיון אליו לא התייצבה המבקשת. בנסיבות אלה הורשעה המבקשת (בהעדרה) בעבירה שיוחסה לה ונגזר עליה קנס בסך 1,200 ₪.

2

4.         ביום 21.6.2022 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול גזר הדין.

ב.         טענות הצדדים:

5.         לטענת המבקשת, היא לא התייצבה למועד הדיון וזאת משום שחלתה. המבקשת סברה בטעות כי הדיון יידחה למועד אחר.

6.         המבקשת הוסיפה כי נגרם לה עיוות דין וכי בידה הגנה טובה. לטענתה קיימים כשלים רבים ברישום הדוח, כפי שפורט בבקשה שהוגשה באמצעות בא כוחה.

7.       המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין וטוענת כי המבקשת זומנה כדין ומשכך מועד הדיון היה ידוע לה. לטענת המשיבה הדוח והנסיבות המפורטות בו מהווים תשתית ראייתית מספקת לביסוס ההרשעה ומשכך, אף לא נגרם למבקשת עיוות דין.

ג.         דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, החלטתי לדחות את הבקשה.

8.       סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

9.       כלומר, תחילה יש לבחון אימתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. אם חלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע. במקרה דנן הוגשה הבקשה בחלוף למעלה מחודשיים ממועד פסק הדין. עיון בתיק בית המשפט מגלה כי פסק הדין נמסר למבקשת ביום 12.4.2022, כך שבמקרה דנא, לאור התנגדות המאשימה, די בנתון זה כדי לדחות את הבקשה.

3

10.   לגופה של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, ולמעלה מן הצורך במקרה זה, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. התנאים אינם מצטברים (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

11.   בענייננו כאמור, זומנה המבקשת לדיון עם מסירת הדו"ח לידיה. לא מצאתי ממש בטענותיה של המבקשת כי בשל מחלתה סברה כי הדיון בעניינה יידחה. יודגש, המבקשת לא פנתה לבית המשפט בבקשה לדחות את הדיון בשל מחלתה. עיון באישור הרפואי המצורף לבקשה מעלה כי האישור הופק בסמוך להגשת הבקשה, וממילא איננו תקף עבור מוסדות משפטיים.

12.   אשר לטענה כי ביטול פסק הדין נדרש כדי למנוע עיוות דין - אף בטענה זו אין ממש. עיינתי בדוח של השוטר ממנו עולה כי הבחין במבקשת באמצעות המראה המרכזית כשהיא אוחזת בידה השמאלית במכשיר טלפון במהלך נסיעה. עוד צוין כי משניגש השוטר לרכבה של המבקשת, היא הורידה את מכשיר הטלפון למטה. בא כח המבקשת מעלה בבקשה תהיות ושאלות כלליות, אשר על פניהן אינן מערערות את הנסיבות המופיעות בדוח.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת. פסק הדין יוותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.