1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 5.1.16 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליו קנס בסך 1,000 ₪ ועונש פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

3.         יאמר מייד כי בקשה כאמור צריכה להיות מוגשת בתוך 30 יום מאז הומצא פסק הדין לנאשם (הומצא ביום 18.1.16). בענייננו הבקשה הוגשה אך ביום 29.5.16 ודי בסיבה זו כדי להביא לדחייתה על הסף.

2

4.         למעלה מן הצורך דין הבקשה להידחות גם לגופה. המבקש טען כי ביום הדיון נאלץ ללכת לרופא שיניים וחשב לתומו כי בשל אי התייצבותו הוא יוזמן בשנית לדיון בעניינו. טען לקיומם של כשלים בחומר הראיות וטען כי באמתחתו ראיות טובות להוכחת חפותו. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו נזק בלתי הפיך.

5.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

6.         המבקש היה מודע לתאריך הדיון כפי שהוא אף מאשר בבקשתו ולמרות זאת לא התייצב לדיון כנדרש.

לא שוכנעתי כי יש באישור הרפואי כדי להצביע על סיבה מוצדקת לאי הופעה לדיון או לכל הפחות אין באישור שצורף סיבה מוצדקת לאי הגשת בקשה מתאימה במועד.

7.         מעבר לכך לא מצאתי טענות הגנה המצדיקות את קבלת הבקשה ולא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תיגרום עיוות דין למבקש.

8.         לאור כל האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.