1

לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 07.07.22 (להלן: "פסק הדין").

המבקשת, באמצעות בא כוחה, טוענת כי לא התייצבה לדיון מאחר שלא קיבלה את הזימון.

עוד טענה, מבלי לפרט, כי בידיה "הגנה טובה מאוד והיא מכחישה את העבירה המיוחסת...".

המשיבה לא הגיבה למבוקש.

דיון והכרעה:

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

בתיק בית המשפט סרוק אישור מסירה, אשר חזר בציון העילה "לא נדרש".

2

לפיכך, בהתאם לתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 (להלן: "התקנות"), ומשלא עלה בידי המבקשת להפריך את חזקת המסירה הקבועה בתקנה זו, הרי שמדובר בהמצאה כדין.

יצוין, כי בהתאם לתקנה 44א' לתקנות, לא מוטלת חובה על המשיבה להוכיח המצאת הזימון בפועל לידי המבקשת, ודי בכך שחלפו 15 ימים מיום משלוח הזימון למען בדואר רשום, והדבר מגבש את "חזקת המסירה", כאמור.

אף העילה השנייה לביטול פסק הדין - מניעת חשש לעיוות דין - לא התגבשה, שכן המבקשת אומנם טענה כי "בידיה הגנה טובה" אלא שלא פירטה במה מדובר.

בפסיקה נקבע כי כפירה כללית ולא מפורטת אינה מגבשת פרמטר של עיוות דין (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם ואח').

לאור כל האמור לעיל, ולנוכח העובדה כי אף אחת מן החלופות הנקובות בדין אינה מתקיימת, הבקשה נדחית.

פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 07.07.22 יוותר על כנו.

לפנים משורת הדין, מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

הקנס המקורי ישולם עד ולא יאוחר מיום 19.01.23.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ג, 19 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.