1

בפניי בקשה לבטל פסק דין שניתן נגד הנאשם בהיעדרו.

הנאשם טוען כי מעולם לא קיבל הזמנה לדיון, כי אישור המסירה פגום וקיימים מספר אנשים בשם סלים בראנסה בכפר ריינה (כנראה מדובר בטעות קולמוס שכן אין זה שם הנאשם-א"ל), כי הוא כופר בעבירה וכי המדובר בדו"ח פגום שנערך שלא על פי כללי משטרת ישראל.

האשימה מתנגדת לבקשה ומציינת כי הנאשם הוזמן כדין מהכתובת אותה ציין בבקשתו להישפט ומשכך אין לנאשם להלין אלא על עצמו.

2

דין הבקשה להידחות.

עיון באישור המסירה מגלה כי הוא נשלח לכתובת הנאשם הכוללת מספר ת"ד ומספר תעודת הזהות של הנאשם. כמו כן, על גבי אישור המסירה מצוין שם בפקידת הדואר, חתימתה ותאריך. כידוע, "כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות... טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, פסקה 35 (25.3.2018)).

טענתו של הנאשם בדבר פגמים באישור המסירה הועלתה בעלמא ולא הועלו כל נימוקים אחרים או ביסוס לטענותיו שיש בהם כדי לסתור את חזקת המסירה.

גם בטענתו הכללית כי הוא כופר בביצוע העבירה אין כדי לסייע לנאשם. "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם [25.3.18]).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.