1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג במכונית בצומת הרחובות ז'בוטינסקי והחלוצים בעיר בני ברק נכנס הוא עפ"י הטענה לצומת הנ"ל מבלי שהיה ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעה ללא הפרעה לתנועה, וזאת בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה .

בישיבת ההקראה שהתקיימה כפר הנאשם במיוחס לו וביקש לציין כי כאשר הוא נכנס עם מכוניתו לצומת , הצומת לדבריו "היה ריק" וכי רכב שהיה לפניו איפשר לרכב מהנתיב הימני להיכנס לנתיב השמאלי ובכך נחסם הצומת וכי זהו דבר אשר הוא (הנאשם) לא יכול היה לדבריו לצפות שיקרה.

לנוכח הכפירה נקבע והתקיים דיון הוכחות.

2

מטעם המאשימה העידה בדיון ההוכחות השוטרת הגב' אסתר איינאו (ע.ת.1) ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר יוסף אברמוביץ (ע.ה.1 ) וכן העיד מכר שלו מר אריה זילברברג (ע.ה.2).

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שהתרשמתי ישירות מן העדויות ולאחר שבחנתי גם את הראיה (ת/1) ונתתי את דעתי לתוכן סיכומי הצדדים ולמיכלול , וכן גם לאחר ששמתי לנגד עיני כי עדה יחידה מטעם התביעה מצויה בתיק זה, הגעתי למסקנה שהתביעה עמדה בנטל ההוכחה כנדרש .

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא נסתר כי מיקום עמידתה של השוטרת בתצפית היה קרוב ביותר למקום ההתרחשות וכי תצפיתה של השוטרת גם היתה אגב שמירה על קשר עין רציף.

למעשה, גם הנאשם טען כי השוטרת היתה בסה"כ כ-10 מטרים ממכוניתו.

אף הוברר - גם מפי הנאשם עצמו - כי נכון עובדתית הוא הדבר שרכבו חסם את הצומת.

3

מן התיאור שפרטה השוטרת בת/1 עולה כי היא הבחינה ברכבו של הנאשם עוד כאשר הוא הגיע בנסיעה מכיוון זבוטינסקי ממזרח למערב ואף עוד בשלב שחלף הוא על פני קו העצירה, או אז, לגירסתה, נכנס הנאשם עם מכוניתו לצומת כאשר אותה עת לא היה ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעה ללא הפרעה לתנועה וכי הנאשם נעצר באמצע הצומת וגרם הפרעה לרכבים שהגיעו מרחוב החלוצים וביקשו לפנות שמאלה לרח' ז'בוטינסקי למזרח וגרם להם לעצור במקום, לצפור, ולסטות מנתיבם כדי להמשיך בנסיעה וזאת כאשר הרמזור מבחינתם ירוק.

השוטרת גם תיארה במדוייק את נסיעת הנאשם מבחינת נתיב נסיעתו (שמאלי מתוך שלושה נתיבים).

הנאשם עצמו לא חלק כאמור על כך שהוא חסם עם מכוניתו את הצומת כפי שתואר.

הגנת הנאשם התמצתה כאמור בטענה שרכב אחר איפשר כניסה של רכב נוסף וכי אז נוצר בשל כך מצב שבו הצומת נחסם על ידו וכי לא יכול היה הוא לצפות זאת עת נכנס לצומת.

השוטרת נשאלה בעניין זה והסבירה כי אילו כך היה קורה אזי לא היתה היא רושמת לו דו"ח.

ניתן היה לצפות כי אירוע משמעותי מבחינת הנאשם ,של כניסה פתאומית של רכב אחר, כנטען ע"י הנאשם כסיבה לחסימת הצומת על ידו - היה מוצא ביטוי בדבריו הספונטנים של הנאשם על אתר לשוטרת, דהיינו: ניתן היה לצפות שהיה הוא מציין זאת מיד בפני השוטרת כי רכב אחר נכנס כאמור.

אלא שמה ששמעה השוטרת מפי הנאשם בתגובתו הספונטנית על אתר היה הדבר הבא (ציטוט): " קשה מאד לחשב פה את הצומת, ביצעתי עבירה בשוגג, מתחת לשוגג , אני נהג של אמא שלי, תתחשבי בי".

הנאשם לא חקר את השוטרת בחקירה נגדית אודות דבר רישום תגובתו הנ"ל - תגובה זו ולא אחרת - בה ניכר שהנאשם מכיר בכך ששגה.

ובאשר לעדותו של ע.ה.2 הוברר, בכל הכבוד והערכה, כי מכרים טובים אלה (לדברי הנאשם) שוחחו על התיק לפני הדיון.

4

ע.ה.2 העיד מחד גיסא כי לא התערב כלל בשיחה עם השוטרת אך בשלב אחר של עדותו ציין כי בעצם כן התערב וכי הצדיק את חברו.

הנאשם אגב לא עימת את השוטרת בחקירה הנגדית עם עצם שאלת קיומו של נוסע זה וקיום שיחה נטענת בין הנוסע לבין השוטרת.

התרשמותי מעדותה ומחקירתה של השוטרת הינה שהיא פעלה באופן אובייקטיבי וכי ראתה היא לנגד עיניה , וממרחק קרוב , את מהלכי נסיעת וכניסת הנאשם לצומת עוד מתחילתה וכי כניסה זו (כבר בעת הכניסה) נעשתה עת לא ניתן היה להוסיף ולהמשיך וכי בשל כך נחסמה הצומת בידי מכוניתו של הנאשם.

אני נותן אמון בעדות השוטרת על כי לו היה מתרחש בצומת מצב מפתיע שלא ניתן לצפותו (כטענת הנאשם כביטוייה אך בבית המשפט) אזי לא היתה היא רושמת לו דו"ח.

קירבתה של השוטרת להתרחשות , ריכוזה באכיפה ואיכות תצפיתה לא נסתרו כאמור בתיק זה.

כאמור, אני רואה חיזוק לגירסת השוטרת גם בתגובת הנאשם על אתר שם ניכר כי הוא מכיר ששגה וגם איננו מזכיר כל רכב אחר שנכנס במפתיע.

אף יצויין - במישור הפיזי - כי העובדה שהנאשם הכיר בכך שנחסמה על ידי מכוניתו הצומת ולא נסתרה גירסת השוטרת כי הנאשם " נעצר באמצע הצומת" פירושה שהדעת נותנת שממילא לא הותיר לעצמו הנאשם מלכתחילה מרחב תימרון ומירווח מראש על מנת למנוע מצב שבו יימצא הוא עומד באמצע הצומת.

לאחר כל אלה, ובהסתמך על עדות השוטרת, מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 4/10.18 ,במעמד הצדדים.

5