1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 24/12/20. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.

2

4.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהזמנה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום. בנוסף אישור המסירה חזר בציון "סירב לקבל - הודבק" שם מולאו גם שם הדוור, חתימתו, ותאריך. ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם נקבע: " כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות" . לציין, כי גם טענה בדבר שיבושים בהגעת דברי דואר יש לתמוך בראיות, ולא תתקבלנה אמירות בלתי מבוססות. ראה בהקשר זה רע"פ 422/19 אמיר קרני נ' מדינת ישראל ו- רע"פ 2918/19 פייר רוחאנא נ' מדינת ישראל .

בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו, ובכלל.

5.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק את ביטול פסק הדין גם אם אניח לטובת המבקש כי עצם הגשת הבקשה מהווה מעין כפירה בביצוע העבירה, בכך לא די כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

6.      מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "הרופא שלי התקשר אליי שאני צריך להגיע לבית החולים תוך חצי שעה", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

7.      לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו עיוות דין.

8.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה. הבקשה נדחית.

9.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשפ"א, 25 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.