1

בעניין בקשת המבקשת, לביטול פסק דין שניתן בנוכחותה במסגרת הסדר טיעון שהוצג בפני ביום 09.12.18.

המבקשת הורשעה על פי הודאתה בכתב האישום שעניינו דו"ח ברירת משפט בעבירה של נהיגה ברכב משמאל לקו הפרדה רצוף בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, ונגזר עליה תשלום הקנס המקורי בסך 250 ₪.

כעת עותרת המבקשת לביטול גזר הדין וטוענת כי לא נהגה ברכב בעת ביצוע העבירה וכי ברכב נהג בעלה. בנוסף, מפנה המבקשת לפסיקת ביהמ"ש המחוזי לטענתה בעניין אמינות מערכת מצלמות א-3, אותן מפעילה המשטרה. לא למותר לציין כי המבקשת כלל לא נמדדה במצלמת א-3, ומכאן אני מתקשה להבין איזו רלוונטיות יש לטענה זו.

זאת ועוד המבקשת הודתה בפני בנהיגה ברכב ובעבירה, וכך נרשם מפיה בפרוטוקול:

" יש כמה בעיות בדו"ח. דבר ראשון המיקום הוא לא נכון, השעה לא מדויקת. אני נסעתי לפי הוויז, לא יכול להיות שהוויז יגרום לי לעשות עבירה. הייתי עם תינוק באוטו. בדיוק חזרתי מטסט.

הוא לא הסביר לי על מה הוא כותב את הדו"ח.

לאחר שאני שומעת את דברי בית המשפט והתובעת אני מודה בכתב האישום בעובדות כתב האישום."

לגופה של הבקשה, מאחר וגזר הדין ניתן בנוכחות הנאשמת ו"קמתי מכסאי" - אין בסמכותי כלל להורות על ביטול גזר הדין. זאת ועוד, בחלוף הזמן מדובר בגזר דין חלוט.

בנסיבות כאמור הבקשה לביטול גזר הדין נדחית.

2

מזכירות תודיע למבקשת.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.