תת"ע 12844/01/22 – פראנסוא ערטול נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
|
|
|
תת"ע 12844-01-22 מדינת ישראל נ' ערטול
תיק חיצוני: 60152251579 |
1
בפני |
כבוד השופטת מיכל שביט
|
|
מבקש/נאשם
|
פראנסוא ערטול
|
|
נגד
|
||
משיבה/מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
1.
לפני בקשה לביטול פסק-הדין
אשר ניתן כנגד המבקש, בהיעדרו, ביום 07.02.2022. בפסק-דין זה הורשע המבקש בעבירה
מסוג ברירת משפט של אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה
2. בבקשתו טען המבקש כי לא קיבל את ההזמנה לדין, מסיבות שאינן תלויות בו או ידועות לו, ועל כן נבצר ממנו להתייצב לדיון. כמו כן, הכחיש המבקש את ביצוע העבירה וטען כי הואיל וכתוצאה מההרשעה נרשמו לחובתו נקודות במשרד הרישוי, פרנסתו תלויה ברישיון הנהיגה והוא מצוי בקשיים כלכליים, ייגרמו לו עיוות דין ונזק בלתי הפיך אם פסק-הדין לא יבוטל.
2
3. המשיבה מתנגדת לבקשה בהציגה אישור מסירה המעיד כי ההזמנה לדין, אשר נשלחה למבקש בדואר רשום לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, הוחזרה לשולח משלא נדרשה.
4. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
5.
בהתאם להוראת סעיף
6. כאמור, המבקש טוען כי אי התייצבותו לדיון שנקבע בעניינו נעוצה באי ידיעה אודות קיומו. לתגובת המשיבה צורף אישור המעיד כי ההזמנה לדין נשלחה בדואר רשום לכתובתו הרשומה של המבקש, אולם הוחזרה לשולח ביום 23.12.2021 משלא נדרשה.
7. בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי כל פגם באישור המסירה שהוצג. אישור זה נושא את שם עובד הדואר (תחת שם הנאשם), תאריך וחתימה, סימון "לא נדרש" ובנוסף חותמת הדואר "לא נדרש".
8.
בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע
כי קיימת חזקת תקינות של מסירה המבוצעת על ידי הדואר. בפסק דינו של כב' השופט
פוגלמן ברע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ'
כרם, עמ' 15 (פורסם בנבו, 11.06.2013), נקבע כי "בבסיס חזקות
המסירה בדואר עומד טעם כפול: האחד עניינו בחובה החוקית של כל תושב לעדכן את מרשם
האוכלוסין על כל שינוי במענו (סעיפים
3
9.
במקרה דנן, אף
חלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה
10.
כאמור, במקרה
שלפני דבר הדואר לא נדרש על ידי המבקש. כפי שנפסק בעניין זה, "...מקום
שההודעה לא נדרשה במען שאליו נשלחה, ברגיל נעוץ הטעם לכך בנמען. אפשרות אחת היא
שהנמען שינה את כתובתו בלא לקיים את החובה לעדכן את מרשם האוכלוסין; אפשרות אחרת
היא שהנמען לא דרש את ההודעה מטעמים שונים הקשורים בו, ובכללם ניסיון לחמוק
מתשלום. בשני מצבים אלה קבע המחוקק כי יש לראות בנמען כמי שקיבל את המסמך שנשלח
אליו. זוהי קביעה נורמטיבית הזוקפת לחובת הנמען אי-קיום חובות המוטלות עליו מכוח
הדין לעדכן כתובת ולדרוש דואר רשום ששלחה אליו רשות מוסמכת. אפשרות נוספת היא
שאירעה תקלה כלשהי שגרמה לכך שהנמען לא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם קשורים בו.
במצבים כאלה - שהם בגדר החריג ויוצא הדופן -תקנה 44א ל
11. המבקש לא הוכיח שלא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו. בנסיבות כאמור, הרי שלנאשם ניתן יומו.
12. כמו כן, לא מצאתי כי ביטול פסק-הדין דרוש למניעת עיוות דין. כפי שנפסק ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18) "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". המבקש לא פרט טענות הגנה ולא הראה כי קיים סיכוי של ממש לשינוי התוצאה. בכפירה כללית לא די כדי להקים עילה של עיוות דין. לזאת יש להוסיף, כי בגזר-הדין שנגזר על המבקש הוטל עליו הקנס המקורי בלבד. יודגש כי הניקוד שנרשם על ידי רשות הרישוי אינו עונש, שכן הוא אמצעי תיקון המוטל על מבצעי העבירות לתקן את התנהלותם בדרכים ולהימנע מלבצע עבירות נוספות וכשלעצמו אינו מצדיק את ביטול פסק-הדין. על כן אני קובעת כי כשל המבקש מלהוכיח כי ייגרם לו עיוות דין כתוצאה מפסק הדין אשר ניתן בעניינו.
4
13. נוכח האמור לעיל ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין.
14. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"ב, 29 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
