1

הנאשמת מבקשת ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 26.11.

הנאשמת טוענת כי לא קיבלה זימון לדיון, אולם בתיק בית המשפט אישור לפיו הזימון שנשלח אליה הוחזר ע"י הדואר בצירוף הערה "לא נדרש". המדובר בזימון כדין ואין די בטענה כללית כי לא קיבלה זימון, אלא שעליה להראות מדוע לא פנה לסניף הדואר לקבל את הזימון.

לגופו של עניין טוענת הנאשמת כי לא נהגה ברכב, אולם מאשרת כי היא מקבלת על עצמה אחריות לעבירה מכוח חזקת הבעלות. בנסיבות אלה, הבקשה אינה מעוררת חשש לעיוות דין, שכן לו הייתה הנאשמת מתייצבת לדיון, הייתה מודה בעבירה.

אם מבקשת הנאשמת לתקן בקשתה, לטעון כנגד הזימון או לבסס הגנתה כי אדם אחר נהג ברכב, תעשה זאת בתוך 21 ימים, תפרט בתצהיר את כל טענותיה, ותצרף תצהיר של הנהג, או תסביר מדוע אינה יכולה לעשות כן.

בשלב זה הבקשה נדחית ופסק הדין נשאר על כנו. לפנים משורת הדין אאפשר לנאשמת לשלם את הקנס שהוטל עליה בארבעה תשלומים החל ביום 20.1.

2

ניתנה היום, א' טבת תשע"ח, 19 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.