1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 9.11.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות של נהיגת רכב כאשר הרכב אינו תקין ונהיגה ללא רישיון רכב תקף (פקע ביום 13.2.20), עבירות מיום 1.5.21. במסגרת גזר הדין נגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודש למשך שנה.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון עקב מצבו הבריאותי. המבקש לא צירף אישור מחלה או תצהיר לביסוס בקשתו. מעבר לכך, גם אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע, הרי שיכול היה להגיש בעצמו או באמצעות מי מטעמו הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון "בזמן אמת" או לכל הפחות בסמוך לאחר מכן ולא להמתין ולהגיש הבקשה רק כחודש לאחר שמועד הדיון חלף.

2

6.         המבקש גם לא הציג טענות הגנה מבוססות. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירות מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

עם זאת אני קובעת כי המבקש ישלם את הקנס האמור בגזר הדין ₪ ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 3.3.22 ואילך.

לצורך תשלום הקנס יפנה הנאשם לדואר בליווי תעודת זהות.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ב, 03 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.