1

1.         כנגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום בגין עבירות של אי ציות לשוטר במדים, אי מתן זכות קדימה לרכב הבא או הנכנס לצומת, ונהיגה ברכב בקלות ראש.

2.         בדיון הראשון ביקש הנאשם דחייה לצורך מינוי סנגור והתיק נדחה כמבוקש. בדיון השני ביקש הסנגור דחיה לצורך שקילת צרוף התיק לתיק אחר שמתנהל כנגד הנאשם, והדיון נדחה, בשנית. לקראת הדיון השלישי הגיש הנאשם בקשת דחייה, והדיון נדחה למתן תשובה לכתב האישום. גם לדיון הבא הנאשם לא התייצב, וביום הדיון הוגשה מטעם סנגורו החדש בקשה דחייה בה נטען שהייצוג התקבל ערב הדיון, ודחיית הדיון מתבקשת לצורך לימוד התיק ובניסיון להגיע להבנות עם התביעה. נוכח אי התייצבות הנאשם, עתרה התביעה להרשיע את הנאשם, בהעדרו. בהחלטתי, בתום הדיון, הוריתי לנאשם להסביר מדוע לא יושתו עליו הוצאות, עקב הדחיות המרובות בתיק.

3.         בהודעתו ציין הנאשם שהוא מביע את התנצלותו על הדחיות בתיק, שחלקן לא נגרמו באשמתו, והתחייב שלא תהיינה דחיות נוספות, והתיק יבוא לסיומו בישיבה הבאה.

הכרעה

2

4.         בתיק זה הוגש נגד הנאשם כתב אישום חמור, הכולל עבירות של אי ציות להוראות שוטר במדים, אי מתן זכות קדימה לרכב הבא או הנכנס לצומת ונהיגה בקלות ראש.

5.         הדיונים בתיק, נדחו, לבקשת הנאשם או בא כוחו, 4 פעמים.

"נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועד דיון" הוראות נוהל של נשיא בית המשפט העליון 1-14 (2014), קובע כלהלן:

"הכלל הוא כי דיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל. לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד."

בעייננו, אין המדובר במקרה חריג שהצדיק קבלת הבקשה. הדיון שהיה קבוע ליום 21.5.19, ונדחה לבקשת הנאשם, בפעם הרביעית, נקבע כבר ביום 11.4.19. טענה שערב הדיון מונה לסנגור נאשם אינה מצדיקה דחיית דיון, ועל הנאשם היה להיערך לדיון מבעוד מועד, או, לחלופין, להגיש בקשה מתאימה מבעוד מועד, ובית המשפט היה שוקל האם לקבלה אם לאו.

6.         אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בית המשפט הקדיש לדיון משבצת דיונית שהייתה יכולה להיות מנוצלת לשמיעת תיקים אחרים שממתינים בתור ומשהדיון לא נערך, זמנו של בית המשפט מבוזבז לריק. הדבר אף גורם להכבדה מיותרת על עבודת מזכירות בית המשפט והארכת משך הבירור של העניין נושא ההתדיינות שלא לצורך. (ראה רע"א 3136/00 סלמאן נ' שוקייר, פ"ד נה(2) 97 (2001) (להלן - עניין סלמאן)).

7.         הפסיקה עמדה על כך שהטלת סנקציות בשל פגיעה בניהול היעיל של המשפט, היא חלק ממערכת משפט צודקת. ראה לעניין זה ת"א 28490-11-12 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב - "הפול" (22.10.17)), שם צוטטו דבריו של המשנה לנשיא (כתוארו דאז), ש' לוין:

"תורה נאותה של ניהול משפט צריך ותקבע, כפי שמקובל במדינות נאורות, שיטה של סנקציות על מי שפוגע בניהול היעיל של המשפט; וכששמירה על המועדים תיהפך נורמה, כבר יהפוך השימוש בסנקציה למיותר." (שלמה לוין "תורת ניהול המשפט" ספר גבריאל בך 693, 699-700 (דוד האן, דנה כהן-לקח ומיכאל בך עורכים, 2011)).

8.         בהינתן האמור, אני משיתה על הנאשם הוצאות משפט, בסך 300 ₪, לטובת אוצר המדינה.

ההוצאות ישולמו בתוך 90 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ט, 27 מאי 2019, בהעדר הצדדים.