1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 9.1.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ברכב בכביש המחולק לנתיבים בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

3.         יצוין כי הנאשם כבר הגיש בקשה לביטול פסק דין לאחר שלא התייצב לדיון אשר היה קבוע לשמיעת ראיות ביום 1.11.17, ובקשתו לביטול פסק הדין התקבלה בכפוף לתשלום הוצאות.

4.         המבקש טען כי ביום הדיון הייתה סופה והכבישים היו חסומים מקרית אתא לחיפה ולכן היה בטוח שהדיון בוטל. טען כי ביום 15.1.20 בתו ערכה בירור טלפוני ואז נודע לו כי הדיון התקיים. טען כי ביום 21.1.20 קיבל הודעה על קנס. טען כי לא ביצע העבירה המיוחסת לו וכי השוטר שנתן לו את הדו"ח לא עצר אותו וכלל לא ראה אותו מבצע העבירה הנטענת. טען כי השוטר לא התייצב לדיון ובנסיבות אלה יש טעם לפגם בהתנהלות המדינה באופן המצדיק השבת ההוצאות ששילם. לאור כל האמור ביקש לקבל יומו בבית המשפט.

2

5.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי המבקש לא הגיש בקשה לדחיית הדיון ביום הדיון או סמוך לאחר מכן. טען כי במצב דברים זה, כאשר ידע המבקש על הדיון ולא עשה דבר להסביר את היעדרותו, אין מקום להיעתר לבקשתו.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

8.         המבקש זומן כדין לאחר שכפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות בנוכחותו והוא הוזהר שאם לא יתייצב ישפט בהיעדרו. בשים לב לכך שמדובר בדיון הוכחות, הרי שאי התייצבותו של המבקש גרמה לבזבוז זמנו של העד - השוטר, אשר התייצב לדיון כנדרש, ולבזבוז זמנו של בית המשפט. הדברים נכונים ביתר שאת בשים לב לכך שמדובר בפעם השנייה שבה המבקש לא התייצב לדיון הוכחות שנקבע בעניינו, כאשר בקשתו הקודמת לביטול פסק דין התקבלה, בכפוף לתשלום הוצאות, כך שניתנה למבקש הזדמנות נוספת לקבל יומו בבית המשפט.

9.         אשר לטענת המבקש כי היה סבור שהדיון בוטל בשל תנאי מזג האויר באותו יום, הרי שלא ברור על סמך מה מבוססת הנחתו זו שכן המבקש לא עשה דבר בכדי לברר אם הדיון בוטל או נדחה ואף לא הגיש הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון.

10.       בנסיבות אלה, מאחר שמדובר בדיון הוכחות שני אליו לא התייצב המבקש, ולאחר שבית המשפט נעתר לבקשתו הקודמת לביטול פסק דין, ובשים לב למועד ביצוע העבירה המיוחסת למבקש, ומאחר והמבקש לא הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ביום הדיון או סמוך לאחר מכן, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

            עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בנסיבות האמורות, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

11.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

12.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

3

            המבקש ישלם את הקנס האמור בגזר הדין עד לתאריך 7.4.20.

13.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תש"פ, 06 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.