1

1.            לפני בקשה לביטול פסק דן שניתן בהעדר המבקש.

2.            המבקש זומן כדין בגין עבירה מיום 25.07.18 של מהירות 144 קמ"ש בדרך שאינה עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

3.            ההזמנה לדין נמסרה למבקש על ידי השוטר במקום, אולם במועד שנקבע לדיון ליום 24.12.18 הוא לא התייצב ולכן נשפט בהעדרו והוטלו עליו, בין היתר, פסילה למשך 30 ימים, פסילה על תנאי וקנס.

4.            כעת מונחת בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר. הטענה המרכזית בבקשה לביטול פסק הדין היא שנפלה טעות משרדית של בא כוחו אשר ציין ביומנו מועד הדיון 24.02.19 במקום 24.12.18.

דיון

5.            האם טעות משרדית של בא כוח הנאשם יש בה כדי להוות טעם המצדיק ביטול פסק הדין. התשובה לכך היא שלילית.

2

6.            הלכה היא כי על המבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדר להראות שני דברים: האחד, סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון; והשני, גרימת עיוות דין באם בקשתו תידחה (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793 (להלן: "איטליא"); ע"פ 40395/07 גרין נ' מ"י (פורסם בנבו, 05.08.07)).

7.            בענייננו, המבקש לא הראה טעם המצדיק אי התייצבותו לדיון. הטענה בדבר טעות משרדית שנפלה אצל בא כוחו אין בה בכדי להוות סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון (ראה: ע"פ (ת"א) 7022/99 מסילתי נ' מ"י (פורסם בנבו, 27.05.09)).

8.            נקבע בפסיקה כי: "על-מנת לשכנע את בית-המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק-הדין ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי-התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון (ראו ר"ע 418/85 הנ"ל [5]). דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (ראה עניין איטליא לעיל).

9.            בתי המשפט חזרו על ההלכה לפיה אין בטענה כי נפלה טעות במשרדו של עורך הדין כדי להצדיק דרך כלל את ביטול פסק הדין (ראה גם: עפ"ת (חי') 50776-09-11 מחאג'נה נ' מ"י (פורסם בנבו, 01.02.12); רע"פ 3490/09 גל נ' מ"י (פורסם בנבו, 04.05.09); ש(חי') 5801-12-11 בטשווילי נ' מ"י (פורסם בנבו, 28.12.11); המ"ש 3602-02-12 אסעד אלסייד נ' מ"י (פורסם בנבו, 25.03.12).

10.       התנהלותו של הנאשם תמוהה בעיני שכן גזר הדין שניתן בהעדר הומצא לו ביום 07.01.19 והוא הגיש בקשתו לביטול פסק הדין, רק ביום 04.03.19 כלומר בחלוף התקופה הקבועה בחוק.

11.       לא מצאתי, בנסיבות העניין, כי ייגרם למבקש עיוות דין. המבקש לא העלה בבקשה טענת הגנה כלשהי כנגד האישום גופו, וממילא אין בבקשה כדי לבסס הנחה שההרשעה נעשתה בטעות (ב"ש (י-ם) 8935/09 כדורי נ' מדינת ישראל).

12.       אשר על כן, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

3

ניתנה היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.