1

לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 02.10.22 (להלן: "פסק הדין").

המבקש, באמצעות בא כוחו, טוען כי הזימון לדיון לא התקבל, ולכן לא התייצב.

עוד נטען, כי המבקש נפל למשכב ביום הדיון, ולא יכול היה להתייצב מפאת מצבו הבריאותי.

בנוסף, ב"כ המבקש הפנה לנסיבותיו המשפחתיות של המבקש.

ב"כ המבקש הפנה לכשלים בדוח מושא כתב האישום, אשר לדידו מצדיקים את ביטול פסק הדין.

המשיבה התנגדה למבוקש.

2

דיון והכרעה:

בתיק בית המשפט סרוק אישור מסירה, על גביו נרשם ברחל בתך הקטנה כי הזימון נמסר לידי רעייתו של המבקש, ולציין כי פרטיה נרשמו באופן ברור, לרבות שמה המלא.

לא נעלם מעיניי כי המבקש צירף לבקשתו אישור מחלה לפיו לא היה מסוגל להתייצב לדיון, אלא שאישור זה הוצא בדיעבד, ומכל מקום, לא הוגשה בקשה מתאימה לדחיית הדיון.

בנוסף, נתתי דעתי גם לנסיבותיו האישיות של המבקש, אול םאין המדובר בנתונים המצדיקים ביטולו של פסק הדין.

המבקש, כאמור, הפנה לכשלים בדוח מושא כתב האישום בתיק שבכותרת, ולדידו הדבר עולה כדי חשש לעיוות דין, המצדיק ביטולו של פסק הדין.

לעניין זה יצוין כי המבקש, מחד, מפנה לכשלים בדוח, ומאידך טוען כי הדוח, שלאותו לא צירף לבקשה, אינו קריא.

סבורני, כי גם העילה השנייה, לפיה במידה וקיים חשש לעיוות דין יבוטל פסק דין שניתן בהיעדר, לא התגבשה במקרה דנן.

לנוכח העובדה כי קבעתי שהייתה המצאה כדין, אין אין כל עילה המצדיקה היעתרות לבקשה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

פסק הדין שניתן ביום 02.10.22 יוותר על כנו.

לפנים משורת הדין, מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

הקנס המקורי ישולם עד ולא יאוחר מיום 22.01.23.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לדביית קנסות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.

3