תת"ע 12397/05/18 – מדינת ישראל נגד מלכה טארק
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
|
|
|
תת"ע 12397-05-18 מדינת ישראל נ' מלכה טארק
|
1
בפני |
כבוד השופטת בכירה אטליא וישקין |
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
מלכה טארק
|
|
|
|
הנאשמת |
הכרעת דין |
הנאשם אשר לפני מואשם, כי
ביום 26.3.17 בשעה 10.54 נהג ברכב גרור פתוח והוביל עליו מטען שלא היה מחוזק היטב.
מיוחסת לו עבירה של תקנה
הנאשם מודה בהמצאות במקום וברכב. טענתו היא כי מטענו היה קשור כחוק.
עדויות:
בפני נשמעה עדותו של שוטר תנועה רס"ר זלמן אשר נסע בעקבות הנאשם, על פי הרשום בדו"ח,
2
על גבי הגרור היה מטען עצים כאשר חתיכות קרשים עברו את דפנות הגרור. העד מאשר כי ע"ג הקרשים היה משטח עץ שהיה קשר בעזרת רצועה ולחוץ על חלק מהקרשים, אך חלק מהקרשים לא היו קשורים אלא משוחררים והיוו סכנה. העד מספר כי ברכב היו נוסעים נוספים וכי תגובת הנאשם היתה: "כנראה השתחרר מהשיבושים בכביש". בחקירה נגדית מצביע העד על כך שהצילומים מראים באופן חלקי את הגרור וכן מצביע על תמונה ממנה עולה שחלקו של המטען איננו קשור.
עדות הנאשם:
הנאשם מספר כי העמיס רכבו באתר בניה, המטען כלל חבית, קרשי עץ ומשטחי עץ. לדבריו קשר המטען בשתי חגורות כפי המופיע בצילומים. האחת כחולה - במרכז הרכב בין 2 הגלגלים והאחרת שחורה - קשורה לחבית וממנה נקשר המשטח. כמו כן, מספר כי מטענו גם כלל מלט.
דיון
בחנתי דו"ח השוטר. על פניו מדובר בדו"ח המכיל כל יסודות העבירה ואף תיאר ההתרחשות בפירוט. למעשה, הנאשם מאשר מקצת דברי השוטר בסוגית המצאות נוסעים ברכבו, וכן הנאשם מאשר תגובתו לשוטר. תגובה זו אכן מהווה ראשית הודיה ומהווה תמיכה לעדות השוטר.
לו ביקש השוטר לטפול אשם היה יכול לטעון כי המטען לא היה קשור כלל. ניכרים בדבריו סימני אמת.
הנאשם מצידו טוען, כי הגיב כפי שהגיב בשל התנהגותו הגסה של השוטר. אף אם אניח לטובתו נכונות טענה זו - לא היתה כל מניעה לכך שבתגובתו יכחיש הנאשם החשד נגדו. משלא הכחיש -
פגם בגרסתו.
זאת ועוד - אף נוסעי הרכב לא הובאו לעדות. והנאשם תירץ זאת בכך שהמדובר בתושבי השטחים. הימנעות מהבאתם פוגעת בגרסתו. לנאשם הוסברה חובתו לחקור בכל נקודה של מחלוקת. מסיבות השמורות עמו - הנאשם בחר שלא לאמת השוטר בדבר טענות לנסיבות תגובתו. הנאשם בחר שלא להתייחס לטענה כי המטען חרג מגבולות הגרר. לא התמודד עם טענת השוטר לפיה הנאשם ביקש מהפועלים שהיו ברכבו לסגר ולקשור את המטען לאחר רישום הדו"ח.
אשר לצילומים:
3
למעשה אין בפני כל ראיה לכך שהצילומים הנציחו את מצב הרכב בזמן רישום הדו"ח ולא צולמו לאחר שהמטען נקשר שוב. באופן תמוה, מדובר בצילומים חלקיים ואין צילום המנציח מלוא שטח הגרור. זאת ועוד - בצילום מופיעים מוטות ברזל אשר לא הוזכרו בעדות הנאשם ובעדות השוטר עובדה המטילה ספק אם הצילום מנציח את המטען הספציפי שנמצא ע"ג הגרור בשעת רישום הדוח.
יתרה מכך, הנאשם טען באוזני כי איננו יכול להוכיח תאריך צלום התמונות באשר העתיקם למכשיר טלפון חדש ומסיבה זו, אף לא ניתן לצפות בסרטון.
משנמסר מכשיר הטלפון לידי - התברר כי בשעת הצילום מופיע-: תאריך 27.3.17 שעה 18.37 כלומר - יום לאחר רישום הדו"ח.
בנסיבות אלו, תמוהה העובדה כי הנאשם הטוען שהעביר הצילומים לטלפון חדש - שכח לציין כי "התחדש" בטלפון חדש למחרת רישום הדו"ח.
לו כך פני הדברים, הרי יש להניח שהאירוע היה טרי בזיכרונו והיה עדיין מודע לחשיבות הראייתית שיש בשימור התמונות כולל סרט והיה נוקט באמצעים לשימור הסרט אשר לדבריו מוכיח חפותו.
הריני קובעת קביעה עובדתית כי אין בפני כל הוכחה שהצילומים אכן רלוונטיים להובלה נשוא האישום.
סוף דבר
הריני נותנת אמון מלא בעדות השוטר לאחר שהזהרתי עצמי כי בפני עדות עד יחיד. בדברי הנאשם ובבקיעים שהתגלו בגרסתו מצאתי תימוכין לעדות השוטר.
הריני מרשיעה הנאשם בכל המיוחד לו בכתב האישום.
ניתנה היום, ג' טבת תשע"ט, 11 דצמבר 2018, במעמד הצדדים
