1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 26.2.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי הזימון לדיון בבית המשפט לא הגיע לידיו וכי נודע לו אודות תיק זה רק ביום 4.3.20 במסגרת בירור שערך במזכירות בית המשפט באמצעות בא כוחו, כפי שעשה מדי כחודש וחצי מאז הגשת הבקשה להישפט, ולאחר שהתיק לא נפתח במועד קודם אליו זומן. המבקש כפר בביצוע העבירה וטען כי קיימים כשלים רבים בהמצאות שבוצעו ע"י הדואר במועדים הרלבנטיים לבקשה.

4.         המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" אשר מהווה אישור מסירה כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו.

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הפריך את חזקת המסירה.

מעבר לכך, המבקש כפר בביצוע העבירה אולם לא פירט מהם הכשלים להם הוא טוען.

8.         יחד עם זאת, המבקש העלה טענה על פיה הוא קיבל בעבר זימון לבית המשפט, התייצב אך הדיון לא התקים שכן התיק לא נפתח בבית המשפט ונמסר לו כי יקבל זימון נוסף אותו הוא לא קיבל ועולה כי הבקשה הוגשה זמן קצר לאחר מתן פסק הדין ובטרם הומצא לו פסק הדין. בנסיבות אלה, על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 500 ש"ח עד ליום 1.5.20.

9.         בכפוף לתשלום ההוצאות כאמור, פסק הדין מיום 26.2.20 יבוטל והתיק יקבע להקראה.

10.       המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

11.       לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, א' ניסן תש"פ, 26 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.