1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 10.6.21.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה ובתשובה לתגובה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

2

אשר לתנאי הראשון, אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקשת קיבלה את ההזמנה לדיון עם ההזמנה לדין במועד ביצוע העבירה, כפי האמור בפרוטוקול הדיון ואישור המסירה אשר צורף לכתב האישום המצוי בתיק בית המשפט; כך שקיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקשת אודות הדיון בו נשפטה בהיעדרה; ואין בטענת המבקשת בעלמא, כי היא מכחישה קבלת הזמנה לדיון, כדי להטיל ספק בדבר המסירה, שעה שטענת המבקשת לא גובתה בראייה כלשהי.

משאלו פני הדברים, המבקשת לא הוכיחה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה לדיון.

אשר לתנאי השני, אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו. בבקשה ובתשובה לתגובה שהוגשה, המבקשת כלל לא התייחסה לעובדות כתב האישום המיוחסות לה (פקיעת תוקף רישיון נהיגה מעל שנתיים); ולא העלתה כל טענה ביחס לתשתית העובדתית של כתב האישום שיש בה פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט, וזאת על אף ההזדמנות שניתנה לה להתייחס לתגובת המשיבה.

גם העונש שהושת על המבקשת (4 חודשי פסילה בפועל והפעלת פסילה מותנית במצטבר וענישה נלווית) הינו סביר ואין בו כדי להקים חשש לעיוות דין, בהתחשב בתקופת פקיעת הרישיון (מעל 5 וחצי שנים) ובעברה בתקופת הפקיעה (6 הרשעות קודמות, 4 מתוכן בתקופת הפקיעה, לרבות 2 הרשעות דומות ואף הוטלה פסילה מותנית שהופעלה); ואין גם בהפעלת פסילה מותנית בגין מעורבות חוזרת של המבקשת באותה עבירה משום נסיבה המצדיקה לבטל את פסק הדין.

המבקשת קיבלה את יומה בבית המשפט והיא לא ניצלה אותו מטעמים התלויים בה.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, י' אלול תשפ"א, 18 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.