1

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 17.8.17, הודעת תשלום קנס בגין, אי ציות לחץ שסומן על נתיב נסיעה (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 3.7.18, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"ב משה טל, עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח, שסומן ת/1, מזכר, שסומן ת/2 שכתוב נסיבות הדו"ח, שסומן ת/3 ומכתב פניה של הנאשם, שסומן ת/4.

2

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד והגשה תמונה, שסומנה נ/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 17.8.17, בסמוך לשעה 08:46, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב אלנבי, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם שדרות רוטשילד, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא פונה ימינה, מנתיב הנסיעה השני, המסומן בחץ המורה על נסיעה ישר בלבד וזאת במקביל לרכב שפנה ימינה, מהנתיב הימני.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" נסעתי ברחוב אלנבי לכיוון צפון, נכנסתי לצומת בשני נתיבים כאשר ממרחק של 200 מטר יש סימון לתחבורה ציבורית ומיד כשראיתי את הסימון אותתי ימינה ועברתי בזהירות ובמהירות גלישה כדי להשתלב תוך וידוא שלא סיכנתי משתמשי דרך ולא עברתי זכות של אף אחד. תכנון הדרך אינו מאפשר לנהג להגיב".

העד העיד כי עמד במרחק של כ-30 מטרים מהצומת ולא היה דבר שהגביל את שדה הראיה שלו.

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, בדרכו לביתו וכ-100 מטרים לפני הצומת, כאשר הבחין בסימון נתיב לתחבורה ציבורית, החליט לעבור לנתיב הימני ועשה זאת, הרבה לפני הצומת. לדבריו, הנת"צ מתחיל 200 מטרים לפני הצומת והוא השתלב בזהירות בנתיב הימני.

הנאשם נחקר ואישר כי נסע בתחילה בנתיב השמאלי וטען, כי באותו שלב, לא הכיר היטב את המקום, כי התגורר שם רק כחודשיים ולא ידע, כי יש רחוב אלנבי מוגבל לתחבורה ציבורית, בחלקים ממנו.

הנאשם מסר כי עבר לנתיב הימני, 50 מטרים לפני הצומת.

הנאשם אישר כי הבחין בעד רק לאחר שזה סימן לו לעצור את הרכב.

הנאשם אישר, כי ב-ת/4, טען כי הבחין בסימון על נת"צ, כשהוא 10 מטרים לפני הצומת וטען, כי הסימון מתחיל 200 מטרים לפני הצומת והוא עבר לנתיב הימני "10-30-40" מטרים לפני הצומת.

ב-נ/1, ניתן לראות, כי הנתיב הימני מסומן בחץ המורה על פניה ימינה וכן, מסומן בצהוב.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.      עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין את מקום עמידתו, נתיבי הנסיעה במקום, נתיב נסיעת הנאשם ותיאר את האופן בו פנה ימינה. העד שמר על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם, עד לעצירתו.

3

2.      עדותו של עד התביעה הייתה עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית ובמהלך חקירתו, הצביע הנאשם, בפניו של העד, על נ/1 וטען, כי הנתיב השני מימין, הוא הנתיב המסומן בחץ לפניה ימינה, כאשר למעשה, כפי שהשיב לו העד וכפי שניתן לראות בתמונה עצמה, מדובר בנתיב הימני ביותר, הראשון מימין ונראה כי הנאשם נתפס לדבר טעות.

3.      הנאשם לא השכיל להציג גרסה אחידה ועקבית ובכך, נפגעה אמינותו. ב-ת/4, טען הנאשם, כי הבחין בסימון של נת"צ במסלול הנסיעה, רק כ-10 מטרים לפני הצומת שבנדון וכי התמרור המעיד על נת"צ, נמצא במרחק של "יותר מ-50 מטרים" לפני הצומת, אך לא ניתן להבחין בו, כי הכיתוב קטן והוא סונוור מהשמש. בשלב זה, לגרסתו, החל ב"זליגה איטית" לעבר הנתיב הימני ופנה ימינה. לאחר כ-150 מטרים, נעצר על ידי ניידת משטרה ונרשם לו הדו"ח.

במועד ההקראה, טען: "עברתי ביוני בתל אביב, נסעתי על אלנבי, מציג תמונה. אני באתי מהנתיב האמצעי, לא היה תור, אותתי, עברתי בזהירות, ממש לפני הצומת".

בעדותו בבית המשפט, מסר תחילה, כי 100 מטרים, לפני הצומת, הבחין בסימון של תחבורה ציבורית ואז החל במעבר זהיר לנתיב הימני וכי התמרור, מוצב 200 מטרים לפני הצומת. ראה עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 10-13. לעומת זאת, בחקירתו הנגדית, טען כי עבר לנתיב הימני, 50 מטרים לפני הצומת - ראה עמוד 7, שורות 28-30.

ניתן לראות כי הנאשם שב וסותר עצמו, בכל הנוגע לטענתו המרכזית- מתי הבחין בסימון של נת"צ ומתי, לטענתו, עבר לנתיב הימני.

4. עוד סתר עצמו הנאשם, לגבי האופן בו נעצר על ידי עד התביעה - בעוד שב-ת/4, טען כי נעצר על ידי ניידת משטרה, במרחק של 150 מטרים מהצומת, הרי שבדיון עצמו, לא חלק על כך שנעצר על ידי העד עצמו וזאת, לדבריו, במרחק של 50-60 מטרים מהצומת.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

4

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ח, 17 יולי 2018, במעמד ב"כ המאשימה