1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 14.03.22 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב, בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בדוח המהוה הזמנה לדין שנמסר לידי המבקש במעמד רישום הדוח.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

אין חולק כי המבקש ידע על מועד הדיון.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.

המבקש טוען בבקשתו כי נבצר ממנו להגיע לדיון עקב מצבו הרפואי שכלל ניתוח ואשפוז וביקש מבית המשפט להתחשב במצבו.

עיון במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה מעלה, כי המבקש אושפז ביום 13.04.22 לצורך ניתוח בעיניים קרי, כחודש לאחר מועד הדיון.

בין הלכה לבין מעשה, אין רלוונטיות בין תקופת האשיפוז של המבקש לאי התייצבותו לדיון.

2

יתר על כן, טענה בדבר מצב רפואי אינה בהכרח, מובילה לבטול פסק דין [עיין: רע"פ 555/13 כהן נ' מדינת ישראל (4.2.13) ; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.13); רע"פ 3313/17 מוחמד עאסלה נ. מי (27.4.17) ;רע"פ 1911/18 גיש נ' מדינת ישראל (27.05.18), כאשר במסגרת ההחלטה האחרונה המערער נשפט בהעדר על נהיגה בזמן פסילה וקלות ראש. בית המשפט העליון קבע שם, כי ההגדרה של סיבה מוצדקת לביטול מציבה משוכה גבוהה, וכי שכחה/שיבושים בדואר/ מצב רפואי אינם נכנסים בהכרח תחת הגדרה זו].

המפורט בבקשה ואופן הגשתה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין הגנה לגופו של ענין.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה, בהתחשב בעברו התעבורתי שנלקח אף הוא בחשבון.

אין עיוות דין.

הבקשה נדחית.

יש לציין, כי בית המשפט מודע לכך שלאחר מועד הגשת הבקשה הנ"ל , הוגשה לתיק בקשה לקבלת ארכה לתשלום השובר הראשון של הקנס, שבית המשפט נענה לה ביום 26.6.22 במסגרתה ניתנה למבקש ארכה בת 90 לתשלום השובר הראשון, ממועד מתן אותה החלטה.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.