1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 20.2.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של אי ציות לאור אדום ונגזר עליה קנס בסך 1,600 ₪.

3.         המבקשת טענה כי מסיבה שאינה ידועה לה, לא קיבלה זימון לדיון ולכן לא ידעה אודות מועד הדיון ולא התייצבה בבית המשפט. טענה כי לתדהמתה, ביום 4.3.18 קיבלה את פסק הדין לידיה. טענה כי היא פנסיונרית וכי בעלה חולה ומצבם הכלכלי קשה. לאור האמור ביקשה לבטל את פסק הדין ולקבל יומה בבית המשפט.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה. טענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" וכי אין למבקשת להלין אלא על עצמה משלא דרשה את דבר הדואר. טענה כי בנסיבות אלה גזר הדין ניתן כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתה של המבקשת וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקשת לא הוכיחה כי לא קיבלה את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בה, ומכאן שלא הפריכה את חזקת המסירה. המבקשת אף ציינה כי קיבלה את פסק הדין לכתובתה ללא כל קושי.

8.         מעבר לכך, המבקשת לא הציגה טענות הגנה כלשהן ואף לא פירטה כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לה עיוות דין, למעט כי קיים לה קושי כלכלי. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקשת תשלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.6.18.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ח, 06 מאי 2018, בהעדר הצדדים.