1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד דניאל לוין

הנאשמת ובעלה

מתורגמנית בית המשפט הגב' סמיה

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשמת, אני מרשיע אותה במיוחס לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ז, 12/07/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

הנאשמת שלפניי הודתה והורשעה בעבירה של נהיגה בדרך עירונית, המסומנת בתמרור 426, במהירות של 126 קמ"ש, העולה על המהירות המותרת בהתאם לתמרור, המתיר לנהוג במהירות של 80 קמ"ש, בכך עברה הנאשמת עבירה בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשמת נוהגת משנת 2005 ואין לחובתה עבר תעבורתי כלל, עוד ציינה, כי מדובר במהירות גבולית שבה ניתן היה להסתפק בברירת הקנס. כמו כן ציינה את העובדה כי מדובר במקרה בו הנסיבות הינן מיוחדות על רקע המצב האישי- בריאותי של הנאשמת ובעלה, על כן ביקשה להסתפק בפסילה סמלית, קנס סמלי ופסילה על תנאי.

הנאשמת ציינה את העובדה כי זו הפעם הראשונה שהיא נמצאת בבית המשפט ומעולם לא ביצעה עבירה מכל סוג שהוא. באותו היום על רקע מצבו הבריאותי הקשה של בעלה, נלחצה הנאשמת מההודעה שקיבלה ומיהרה להגיע אליו בכדי לפנותו לבית החולים.

הוצג לי החומר הרפואי ממנו עולה מצבם של בני הזוג ומפאת צנעת הפרט לא אפרטן, אך אין ספק כי חומר זה בצירוף רישומה התעבורתי הנקי של הנאשמת, יכול להעיד כי עבירה זו הינה זרה לה ואינה מאפיינת את דרך נהיגתה.

בנסיבות המיוחדות כפי שפורטו לעיל, סבור אני כי לא יהיה לנכון להטיל על הנאשמת פסילה בפועל, במיוחד על רקע העובדה כי בעלה- בהיותו אדם נכה- זקוק לסיועה וכלי הרכב משמש להם לצורך ניידות ותנועה ובמיוחד לצורך קבלת טיפולים רפואיים, כשעל הפרק, כפי שצוין לעיל, אדם חולה שבכל רגע יכול להתפנות לבית החולים.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, החלטתי לדון את הנאשמת לעונשים הבאים:

1.         תשלום קנס בסך 450 ₪, אשר ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים, החל מיום 06/09/17.

2.         פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים, וזאת על תנאי למשך שנתיים.

3.         הנאשמת תחתום על התחייבות על סך של 2,500 ₪, לפיה לא תעבור על עבירה בה הורשעה, משך שנתיים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

3

ניתן והודע היום י"ח תמוז תשע"ז, 12/07/2017 במעמד הנוכחים.