1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בצומת הדרכים שד' רוקח ודרך נמיר בת"א נהג הנאשם ברכב וסטה מנתיב נסיעתו דבר שגרם להפרעה או סיכון לתנועה וזאת בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר וולניקוב דניס (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר דוד הקרי (ע.ה.1).

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות ונתתי את דעתי לראיה שהוגשה (ת/1) וכן לסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה שהתביעה הוכיחה כנדרש את עובדות כתב האישום ואת יסודות העבירה.

אסביר:

2

הן מעדותו של השוטר והן למעשה גם מעדותו של הנאשם עצמו עולה שהנאשם אכן סטה מנתיב נסיעתו מנתיב שני משמאל לנתיב קיצוני שמאלי.

ובמילים אחרות: ניכר כי אין למעשה מחלוקת בין גרסאות השניים על כי בוצעה סטיה של רכב הנאשם מנתיב אחד לנתיב אחר.

נותרת אם כך המחלוקת האם סטייה זו מנתיב לנתיב בוצעה בדרך שגרמה להפרעה או סיכון לתנועה (כגירסת השוטר), או שמא לאו (כגירסת הנאשם).

בשים לב למכלול שהובא בפני מצאתי ליתן אמון בגירסת השוטר.

אחד היסודות לכך הוא שאף הנאשם עצמו - בתגובתו הספונטנית על אתר - ציין פעולת בלימה של רכב אחר (" היה רכב לפני שבלם"- ראה ת/1).

הנאשם אישר בעדותו כי מה שרשם השוטר על אתר בת/1 כתגובה שלו, הם אכן דברים שאמר. הנאשם אך סייג בעדותו בבית המשפט ואמר כי הדברים לא נאמרו על ידו באותו הסדר. יחד עם זאת כאמור, הנאשם אישר בעדותו מפורשות כי אכן אמר את הדברים לשוטר.

אגב, סניגוריו של הנאשם , בכל הכבוד, בחרו שלא לחקור כלל את השוטר בקשר עם תוכן הדברים שרשם השוטר כתגובה מפי הנהג על אתר.

יוצא אם כן שנותרנו עם תגובה ספוטנית של הנאשם אשר בה הוא עצמו מתאר בלימה מצד רכב אחר.

הנאשם איננו טוען כי בלימה זו נעשתה בשל אילוץ אחר כלשהו השונה מנוכחותו שלו ושל מכוניתו.

זאת ועוד: בעוד שהנאשם טען בבית המשפט כי נהג אדיב איפשר לו להכנס לנתיב העמוס ואף סימן לו עם היד, אין למצוא כל אמירה בעניין לשוטר על אתר.

3

דומני כי טבעי היה לצפות כי אם זו טענת הנהג (הנאשם) למיוחס לו, הרי שמדובר בדבר מהותי אשר מצופה היה מהנאשם כנהג לומר מיד לשוטר על אתר ולא להמתין לעדותו בבית המשפט ולכבוש זאת.

השוטר תיאר מצב דברים שבו היה טור ארוך של מכוניות שנהגיהן המתינו לעליה לגשר רוקח ואילו הנאשם נע מימין להן וסטה שמאלה בסמוך לפני הגשר כשהוא גורם לרכב אחר להאט ומקפח זכות.

למעשה גם הנאשם עצמו תיאר דברים דומים בעיקרם לדברים שצפה בהם השוטר ואמר כי בחר להתקדם ולהתקדם לנוכח העומס בנתיב השמאלי עד שהגיע - כך העובדות נותנות - בסמוך לעליה לגשר ושם, ורק שם, לגירסתו הוא השתלב.

בשאלה האם היתה זו "השתלבות" או שמא היתה זו, בכל הכבוד, "הידחפות" אשר גרמה לרכב אחר להאט ולבלום, מוצא אני כאמור ליתן אמון בגירסת השוטר אשר לטעמי לא נסתרה בחקירה נגדית.

בחקירתו הנגדית של השוטר בידי סניגוריו הנאשם לא עלה לטעמי לסתור דבר איכות תצפיתו של השוטר.

מדובר היה גם אגב באור יום ולא נסתר כי הראות ביום זה היתה טובה.

כאמור - עדות הנאשם באשר לאופן התנהלותו שלו בהתקדמות מימין לטור המכוניות שנהגיהן בנתיב השמאלי וביצוע סטיה שמאלה רק בסמוך לגשר - מחזקת את דבר המסקנה בדבר טיב תצפיתו של השוטר.

אני נותן כאמור אמון בגירסת השוטר על כי הנאשם "גרם" לרכב אחר להאט, ואם מחבר אני לכך את מה שיש כאמור בתגובת הנהג על אתר (אף ביצוע בלימה ע"י הרכב האחר לשיטת הנאשם עצמו) וגם את מה שכאמור אין בתגובת הנהג על אתר (שנהג אחר איפשר באדיבותו) אני מקבל מסקנה כי סטיית הנאשם ברכבו במקום זה גרמה להפרעה וסיכון ובכך גובשו יסודות העבירה .

לאחר כל אלה, ואף לאחר שנקטתי אזהרה עצמית על כי עדות יחידה מטעם התביעה מצוייה בפני, מורשע בזאת הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

4

ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט , 01 אפריל 2019, במעמד הצדדים

ה

קלדנית: צביה א.