1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.07.21, ונדון במסגרתו לפסילה על תנאי וקנס.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

2

אשר לתנאי הראשון, אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שמאישור המסירה בתיק בית המשפט (וכולל את שמו של המבקש, כתובתו לרבות ת.ד., וכן סטטוס המסירה, חתימת עובד הדואר ותאריך המסירה 3.1.21) עולה, כי הזמנה לדין נשלחה למבקש וחזרה בציון 'לא נדרש'; והמבקש לא הוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדין מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ולא הציגה כל ראיה שיש בה כדי לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם; רע"פ 805/09 שמואל פרפרה נ' מדינת ישראל). אמנם המבקש טען, כי הוא שהה בחו"ל תקופה ממושכת; אך על פי פירוט כניסות ויציאות של המבקש מן הארץ בתקופה הרלבנטית, כפי שצורף לתגובת המשיבה, שהה המבקש בארץ במועד בו נשלח אליו הזימון ולא נדרש.

לפיכך, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו, וניתן היה לדון אותו בהיעדרו.

אשר לתנאי השני, אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שמעיון בנסיבות המקרה בדו"ח עולה כי השוטר מציין כי "אני נוהג בניידת בכביש בנתיב שמאלי מבין 2 לאותו כיוון הבחנתי ברכב הנל אשר נסע בנתיב ימני מבין 2 לאותו כיוון במקביל לניידת מצד ימין כאשר שדה ראיה נקי ואין בנינו רכבים" ועוד מציין השוטר כי "הבחנתי בנהג הנל אוחז בידו הימנית טלפון נייד בגוון כהה בגובה ההגה ומביט לכיוון צג המכשיר". מדובר אם כן במקרה שהשוטר ראה את ביצוע העבירה כשהוא במקביל לרכב והייתה לו אפשרות ברורה להבחין באחיזה ובשימוש בטלפון, והמבקש לא הצביע על שיקולים הנתמכים בתשתית ראייתית כלשהי שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כנדרש על פי הפסיקה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין.

וגם מדברי המבקש במועד ביצוע העבירה שלפיהן אמר לשוטר: "תסלח לי בבקשה, שנייה הסתכלתי על משהו אני לא מזמן קיבלתי דוח על טלפון" יש משום ראשית הודאה.

גם העונש שהושת על המבקש (חודש פסילה על תנאי וקנס) הינו סביר, ואין בו כדי להקים חשש לעיוות דין. משבחר המבקש להישפט, נחשף בית המשפט לעברו התעבורתי, והעונש שהוטל הינו הולם ומתאים לנסיבות המעשה והעושה, לנוכח חומרת העבירה ומסוכנותה, וכאשר מדובר במי שלחובתו 17 הרשעות קודמות, לרבות 4 הרשעות דומות בגין שימוש בטלפון כאשר האחרונה דומה ממרץ 2021.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

3

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשפ"ב, 17 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.