1

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב -13.4.17 בשעה 11:58 או בסמוך, הוא נהג במכונית בכביש מס' 1 לכיוון מערב והשתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28 ב' לת"ת.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

2

מטעם התביעה העיד השוטר כי הוא רכב על גבי "אופנוע סמוי", והבחין כי הנאשם נהג ללא חגורת בטיחות, ובגובה ההגה ביד ימין, אחז האחרון טלפון נייד. אשר על כן הוא רשם לנאשם את הדו"ח נשוא הדיון כאן.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו, לפי גירסתו הטלפון היה בגובה הירך והוא לא אחז בו בידו. לא זאת אף זאת, יש ברכבו דיבורית ואין לו כל צורך לאחוז בטלפון הנייד, הוא לא אחז בו.

הנאשם אישר מיד בפני השוטר והן בפני התובעת בבית המשפט כי היה ללא חגורת בטיחות - דא עקא, הוא לא הואשם כלל בעבירה זו. לא מצאתי כי נכון להרשיעו בעבירה שלא הובא בגינה לבית המשפט ולא הוזהר כמתחייב, וכנדרש מכוח החוק.

כאמור באשר לנסיבות המקרה, השוטר נסע במקביל לרכב, הוא לא תיאר בצורה מפורטת כי ראה את הנאשם משתמש בטלפון הנייד, אלא שהמכשיר נמצא "בגובה ההגה" לא התשכנעתי כי לפי תאור זה ניתן לקבוע בודאות ,מעל וכל ספק סביר שהעבירה אכן נעברה.

סוף דבר, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ח בהעדר הצדדים.

 09.04.2018