1

הנאשם נשפט בהיעדרו בתאריך 18.9.19, לאחר שלא התייצב לדיון הקבוע בעניינו.

הנאשם עותר לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ומציין כי המדובר בטעות משרדית, שכן מועד הדיון נרשם ביומנו בחודש אחר בטעות וגם הוא וגם בא-כוחו המיועד היו במועד הדיון בהיכל המשפט בחיפה ולא הייתה כל מניעה כי יתייצבו לדיון. עוד טוען הנאשם כי הוא ביקש להישט נוכח טענות טובות להן פוטנציאל ראייתי מזכה.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם וכי טענות הגנה כלליות אינן מצדיקות את קבלת הבקשה.

דין הבקשה להידחות.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446/14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18- להלן: "עניין סאלם")].

2

הדבר נכון גם לגבי שגגה של עורך דין, שהרי כבר נפסק כי "דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל [2.10.13]).

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו לדיון.

גם בטענתו הכללית כי הוא כופר בביצוע העבירה ויש בידיו טענות הגנה בעלות פוטנציאל ראייתי מזכה, אין כדי לסייע לנאשם. "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם [25.3.18]).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' חשוון תש"פ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.