1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 25.11.19 בגין עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, מיום 27.12.18.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

המבקש טען כי לא קבל הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה חזרה בציום "לא נדרש".

בנסיבות, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה והנטל על המבקש להפריכה.

הנטל לא הורם ע"י המבקש.

2

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקש קבל את גזר הדין כבר ב 2.12.19 אך את הבקשה לבטול פסק הדין הגיש אך ביום 17.2.20, כלומר לא בתוך המועד שקבע המחוקק בסעיף 130 לחסד"פ ולא בכדי.

אין הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה.

המבקש טוען כי הגיש בקשה להישפט כי חשוב היה לו להשמיע את דבריו אך לא פרט את ההגנה.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.