1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 10.2.20 בגין עבירה מיום 20.4.19 בניגוד לתקנה 36 (ג) לתקנות התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט בגינה הוגשה בקשה להישפט.

המבקש טען כי לא נשלחה אליו הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה חזרה בציון " לא נדרש".

בנסיבות, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה והנטל על המבקש להפריכה [ עיין : עפ"ת 28662-12-12 קדוש נ. מי].

הנטל לא הורם ע"י המבקש.

2

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

גם הטענה שבהודעת הקנס טיפולו של עו"ד הינה סתמית ואין בה כדי לסייע למבקש.

זכות הגישה לערכאות אינה אבסלוטית [ עיין: רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.5.11), רע"פ 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל 13.8.85) ].

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

אין עיוות דין . הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' סיוון תש"פ, 02 יוני 2020, בהעדר הצדדים.