1

פרשה זו עוסקת בשאלה האם ביצע הנאשם עבירה על תקנה 22(א) בתקנות התעבורה בכך שלא ציית לתמרור 820 הקובע איסור חנייה בשטח המסומן.

במהלך ישיבת ההקראה טען הנאשם כי במהלך האירוע רק עצר במקום, לא עזב את הרכב ונותר לעמוד לידו כך שאין המדובר ב"חנייה" אסורה כפי שטוען השוטר.

במהלך פרשת התביעה וההגנה לא חלק הנאשם כי עצר רכבו במקום בו מצויר תמרור 820 אך טען כי עשה זאת מתוך כוונה לעצור לזמן קצר כדי להסביר לבנו (שהגיע למקום עצמאית) כיצד להגיע למקום בו הייתה לו פגישה.

עת עצר רכבו במקום ויצא ממנו, ניגש אליו שוטר (ע.ת 1) ודרש ממנו להזיז את הרכב מאחר והוא חונה במקום אסור. הנאשם ניסה להסביר לשוטר כי הוא רק מסביר לבנו לאן ללכת, אך מאחר ולא פינה מיד את רכבו מהמקום כדרישת השוטר, התפתח האירוע לתחילת רישום דוח לנאשם.

בתחילה עוכב הנאשם במקום כאשר רישיון נהיגתו מצוי בידי השוטר, ולאחר שרישיונו הושב לו לבקשתו, עזב הנאשם את המקום ועלה למשרדו, עד שצפה בשוטר מחלון משרדו "מדביק" את הדוח נשוא פרשה זו לחלון רכבו .

השוטר עצמו לא זכר את האירוע מעבר לדברים שרשם בדוח אשר הוגש וסומן כת/1.

מאחר ולא מצאתי בדברי הנאשם כל סימן לאי אמירת אמת ועל פניו עדותו בפני אמינה לחלוטין, עלי לבדוק האם התיאור לעיל אשר מתמצת את גרסת הנאשם עצמו, מהווה עבירה בהתאם לחוק.

2

דיון -

סעיף 1 בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 מגדיר את המילה "חניה" כך:
 "העמדת רכב לזמן כלשהו, שלא לשם העלאת נוסעים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין."

תמרור 820 מגדיר מקום האסור לחנייה המסומן בצבע לבן, וכך נקבע בחוק:
"אסורה חניה בתוך השטח המסומן"

כמתואר לעיל, ולפי גרסת הנאשם עצמו הוא עצר רכבו במקום בו מצוי תמרור 820 (לפחות לא חלק בשום שלב על טענה זו של השוטר ע.ת 1) ויצא מן הרכב מתוך כוונה להסביר לבנו כיוון הליכה במקום, ולאחר מכן לעזוב את המקום.

בהתאם לחוק עצם עצירת הרכב במקום המסומן כמקום אסור לחניה שלא לשם העלאת או הורדת נוסעים ושלא לשם פריקת או טעינת מטען באופן מידי וללא הפסקות, מהווה עבירה.

הנאשם בגרסתו לא טען בשום שלב כי עצירתו במקום שסומן כתמרור 820 הייתה לצורך העלאת או הורדת נוסע (בנו הגיע למקום ברכב שלו) וכן לא טען בשום שלב כי פרק או העמיס מטען לרכבו.

הנאשם הסביר כי עצירתו במקום ויציאתו ממנו הייתה כדי להסביר ולכוון את בנו לדרך בה עליו ללכת כדי להגיע לפגישה באזור.

הנסיבות בהן עצר הנאשם את רכבו על תמרור 820 שהיה מוצב במקום מהוות עבירה לפי החוק.

3

הדיון בשאלה עד כמה היה נחוץ רישום הדוח לנאשם מבחינת האינטרס הציבורי בנסיבות בהן בחר השוטר להפעיל את סמכותו היא שאלה נפרדת בה אדון במסגרת הטיעונים לעונש.

בהתאם לחוק, ולפי גרסת הנאשם עצמו בוצעה עבירה על תקנה 22(א) בתקנות התעבורה שכן הנאשם עבר על הוראות תמרור 820.

אני מרשיע את הנאשם וקובע כי ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"א, 17 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.