1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.12.16 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע הנאשם בעבירה של כניסה לצומת ומעבר בצומת ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג שלא מהנתיב הימני, בניגוד לתקנה 36(ה) לתקנות התעבורה ונגזר עליו עונש של קנס בסך 500 ₪.

3.         המבקש טען, באמצעות בא כוחו, כי הטיפול בתיק נעשה ע"י בא כוחו אשר קיבל את הזימון לידיו אך בשל תקלה, טעות ברישום מועד הדיון ביומנו של בא כוחו, לא התייצב לדיון ונשפט בהיעדרו. המבקש טען כי הוא כופר בביצוע העבירה. לטענתו הוא נאלץ לסטות לנתיב בו נהג, ולא נהג בנתיב הימני, כי הרכב שלפניו נעצר במפתיע באור ירוק שעה ששוחח בטלפון. טען כי אי ביטול פסק הדין יגרום לו לעיוות דין וביקש כי יינתן לו יומו בבית המשפט.

2

4.         ב"כ המאשימה התנגד לבקשה וטען כי הנאשם זומן לדיון כדין וצירף עותק מאישור המסירה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

6.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי בא כוחו של המבקש ביום 8.8.16 והוא אף חתם עליו ומכאן שהזימון הומצא למבקש כדין.

7.         באשר לטענה כי עורך הדין שגה ברישום מועד הדיון ביומנו, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

8.         מעבר לכך, לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה. טענותיו של הנאשם לפיהן נאלץ לעבור מהנתיב הימני אינן מעוגנות בנסיבות המקרה אשר נרשמו בדו"ח והשוטר אף ציין כי הנתיב הימני בו אמור היה להימצא הנאשם עם ריכבו היה עמוס במשאיות ואוטובוסים והיו בו עומסי תנועה.

בנוסף, לא מצאתי כי העונש שנגזר על המבקש חורג ממתחם הענישה, ואף לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

9.         לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

10.       ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין מבוטלת בזאת.

המזכירות תשלח עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ז, 29 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.