בפני בקשה להורות על התיישנות העונשים שנגזרו על המבקש בהעדרו ביום 28.12.11, וזאת לפי סעיף 10(א) לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[ תשמ"ב-1982.

המבקש הורשע בהעדרו בגין עבירה מיום 09.11.11 של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נ"ח], תשכ"א - 1961,והושתו עליו העונשים הבאים: קנס בסך של 2,000 ₪, פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק ברישיון לתקופה של 12 חודשים ופסילה על תנאי.

דין הבקשה להידחות.

לבית המשפט לתעבורה אין סמכות עניינית לדון בבקשה. סמכות זו, נתונה לבית משפט השלום, וזאת בהתאם להלכות שנקבעו בע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל (16.12.1999), וברע"פ 6518/08 דוד אלין נ' מדינת ישראל (20.8.2008).

גם ברע"פ 7231/14 יוסף גולדמן נ' מ"י (3.11.14) בית המשפט העליון קבע כי: "מדובר בשאלה הקשורה לדיני ההתיישנות ככלל, ולגביה יש ליתן פסק דין הצהרתי הקובע האם חלה התיישנות אם לאו. עם הינתן פסק דין הצהרתי כאמור, על-ידי בית משפט השלום, ישוב המערער אל הערכאה שגזרה את העונש, יציג את פסק הדין ההצהרתי בשאלת ההתיישנות".

אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה שבפני. את הסעד המבוקש ניתן לבקש מבית המשפט המוסמך.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשפ"ג, 7.2.2023 בהעדר הצדדים.