1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 9.1.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

            הדיון נדחה במסגרת החלטתי מיום 31.1.21 בהתאם להודעת מנהל בתי המשפט בדבר התאמת הפעילות בבתי המשפט בהתמודדות עם נגיף הקורונה, לתאריך 9.1.22. על פי אישור המסירה הסרוק בתיק הזימון לדיון הנדחה נשלח לכתובתו של המבקש ובהיעדר הנמען נמסר לבן משפחתו אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 8.2.21. מכאן, שהמבקש זומן כדין ואין על כך מחלוקת.

6.         אשר לטענת המבקש כי בשל טעות בתום לב מועד הדיון נשכח מזכרונו, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793). יצוין כי אמנם הדיון נדחה בשנה אך באחריותו של המבקש לרשום בפניו מועד הדיון ולהתייצב בו.

7.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

            המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 3.7.22.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"ב, 01 יוני 2022, בהעדר הצדדים.