1

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובת המאשימה אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

היעדרותו של המבקש מהדיון אליו זומן כדין, כפי שנטענה בבקשתו בשל "בלבול ביומנו", אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון ועלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו.

ברע"פ 1644/12 זיאד מחאגנה נ' מ"י, נאמר ע"י השופט א. רובינשטיין: שכחה או טעות משרדית אינה עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

המבקש לא הראה טעם של ממש בנימוקיו, כי יגרם לו עיוות דין באם לא יבוטל פסק הדין.

אין בטענותיו בבקשה, כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט, או שהמאשימה לא הוכיחה את אשמתו כדי למלא את הוראות סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב}, ראה, גם רע"פ 9811/09 שרון סמימי; רע"פ 4055/12 יניב חיים; רע"פ 3293/12 רפי יששכר; רע"פ 1446/14 אסדי ריאד.

העונש שהוטל על המבקש הולם את חומרת העבירה ונסיבותיו האישיות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, ו' סיוון תשע"ו, 12 יוני 2016, בהעדר הצדדים.