1

הבקשה וטענות הצדדים

1.    לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 21.12.20. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו. בהתאם, ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.    המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.    מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום אשר חזרה בציון לא נדרש. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא התייצב לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.    גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

5.    מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו, ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "עכשיו קיבלתי קריאה", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודייה ממש.

6.    לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו עיוות דין.

7.    לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

8.    הקנס שהוטל על המבקש ישולם בתוך 90 יום מהיום.

9.    הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשפ"א, 19 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.