תת"ע 11046/12/15 – מדינת ישראל נגד אברהם אופיר אברהם אופיר
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
|
|
|
תת"ע 11046-12-15 מדינת ישראל נ' אברהם אופיר
|
1
בפני |
כבוד השופטת מגי כהן |
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
אברהם אופיר אברהם אופיר
|
|
|
|
הנאשמים |
הכרעת דין |
הנאשם זוכה ולהלן נימוקי הכרעת הדין:
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 16.10.2015 בשעה 01:52 נהג בכביש 1 קילומטר 10 ממזרח למערב בשכרות, כאשר על פי בדיקת הנשיפה נמצאו 365 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
הנאשם הודה בנהיגה וכפר בשכרות והתיק נקבע להוכחות.
2
מטעם התביעה העידו:
ע"ת חיים בניטה, ערך ת/1 דוח פנימי לרישום עבירת תעבורה, ת/2 דוח עיכוב, ת/3 בדיקה בתחילת משמרת, ת//4 בדיקה בסיום משמרת, ת/5 בדיקת ינשוף לנאשם, ת/6 דוח פעולה ואכיפת נהיגה בשכרות, ת/7 דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף, ת/8 זכ"ד, ת/9 מזכר, ת/10 זכ"ד, ת/11 הודעה לנאשם על פי הלכת ארביב.
העד ערך לנאשם בדיקת נשיפה.
מעדותו של העד עולה כי הדוח המקורי לא נמצא ונרשם במקומו דוח פנימי בשעה 15:00 אשר לטענת העד שווה ערך להזמנה לדין וכתב אישום.
עוד עולה כי תחילת התערבותו באירוע הייתה בשעה 02:08, שזו גם הייתה שעת העיכוב, מכשיר הינשוף הופעל בשעה 02:23.
העד סיפר כי הנאשם נבדק בנשיפון ונכשל, נתן הסבר לגבי גורלו של כתב האישום הזמנה לדין מקורי ורישום הדוח הפנימי.
ע"ת שמעון יחיעם, מתנדב, ערך מזכר ת/13, לא זוכר את האירוע, היה ביחד עם עמיחי כרמל אולם לא יודע אם יש תרשומות שלו בתיק. על פי ת/13 הוא היה בנסיעה ביחד עם כרמלי עמיחי, רכב הנאשם עקף אותם בנסיעה מהירה, נסעו אחריו וכשהיו במקביל הורו לו לעצור, ביקש ממנו לבצע בדיקת נשיפון, הנהג הסכים אולם לא ביצע את הבדיקה כפי שהתבקש על כן עיכב את הנאשם בגין חשד לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות והעביר את הנאשם לשוטר בניטה בשעה 02:04.
3
הנאשם בחר להעיד, ציין שבאותו ערב חזר מירושלים לתל מונד ובאותו ערב לא שתה. כשחזר לביתו לאחר האירוע צלצל השוטר בניטה ומסר לו שחסר לו טופס אולם הטופס לא נמצא אצלו. הנאשם מסר כי על אף שהוא לא מאמין במכשירים והסכים למסור בדיקה כי השוטר בניטה פעל באגרסיביות.
התביעה מבקשת להרשיע את הנאשם וב"כ הנאשם מבקש לזכותו נוכח הסתירות , אי דיוקים, איבוד דוח תנועה מקורי וטעויות לגבי השעות.
לאחר שעיינתי בחומר שהוצג בפניי ושמעתי עדותם של עדי התביעה והנאשם התעורר בליבי ספק אם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וקובעת כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ואפרט.
על פי עובדות כתב האישום העבירה בוצעה בשעה 01:52, אותה שעה נרשמה בדוח פנימי ת/1 שנערך על ידי העד בניטה, אולם, מדוח העיכוב שמולא על ידי אותו עד נרשם ששעת עצירת הרכב הייתה בשעה 01:42.
אין בתיק כל הוכחה על כך שבשעה המצוינת בכתב האישום 01:52 נהג הנאשם ברכב.
יתרה מכך, על פי דוח פנימי שערך העד שמעון יחיעם, הוא עצר את הרכב בשעה 01:42 ולא בשעה 01:52.
עוד אציין כי על פי עדותו של עד התביעה שמעון יחיעם בת/13 הוא היה ביחד עם שוטר בשם כרמלי עמיחי, אולם הוא לא נרשם כעד תביעה וגם לא צוין שהוא כלל לא היה שותף לאכיפה. מה גם שעדותו יכולה הייתה לשפוך אור לשעת ביצוע העבירה, כלומר, שעת הנהיגה.
4
ביחס לדוח המקורי שאבד, העיד עד התביעה בניטה כי את הנתונים מהדוח הפנימי ת/1 לקח מהחומר שיש, אולם, לא מצאתי כל חומר שמעיד על השעה 01:52 כשעת נהיגה/ביצוע העבירה. אמנם העד ציין כי יתכן ויש טעות בשעת הנהיגה והוא לא יכול לציין זאת חד משמעית.
בנוסף לכך, על פי עדותו של השוטר בניטה והחומר שהובא בפניי הנאשם הועבר אליו בשעה 02:08, כאשר על פי עדותו של שמעון יחיעם הוא העביר את הנאשם לשוטר בניטה בשעה 02:04. כך שקיים פער של 4 דקות שאין לדעת מה היה עם הנאשם.
נוכח הסתירות והחסרים הנני קובעת כי התביעה לא עמדה נטל להוכיח מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה ולכן החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
זכות ערעור כדין.
המזכירות תשלח הכרעת הדין לצדדים עם אישור מסירה.
ניתנה היום, ד' טבת תשע"ז, 02 ינואר 2017, במעמד הצדדים