1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 07/07/20. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף פירט את נסיבותיו האישיות. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום. בנוסף אישור המסירה חתום על ידי המבקש עצמו ומפורטים בו שם הדוור, חתימתו, ותאריך. בנוסף, היה זה המבקש אשר עתר לדחיית הדיון הראשון, והיה עליו לברר מה עלה בגורל בקשתו, ולאיזה מועד נדחה הדיון, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר, ובכלל. גם אם אניח לטובת המבקש שעצם הגשת הבקשה מהווה מעין כפירה כללית במיוחס לו, בכך לא די כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

2

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אני מצטער", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה".

5.      לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לא עיוות דין.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה. הבקשה נדחית.

7.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשפ"א, 28 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.