1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 30/12/19. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. והפנה לאישור המסירה הנעדר לטענתו פרטים מהותיים. בהתאם טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום ונמסרה לאדם בשם "נטלי" (אשתו של המבקש). בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

5.      מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "הסתכלתי בוויז אל תרשום ישרמוטה ימזדיין בתחת מדינת חרא הילדים שלך ישלמו ואישתך". למעשה המבקש מודה שהחזיק בטלפון הנייד בידו (עובדה שיש בה בפני עצמה כדי לבסס את העבירה), אך עשה כן לצורך הסתכלות ב"וויז", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

6.      אמנם על המבקש הוטל הקנס הגבוה ב- 200 ₪ מהקנס המקורי ופסילה על תנאי, אך מדובר במבקש שנוהג משנת 2006 ולחובתו 15 הרשעות קודמות בין היתר הורשע בעבירה דומה משנת 2019, כך שלא מדובר בענישה חריגה שיש בה כדי לגרום למבקש לעיוות דין.

7.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין באם בקשתו תדחה.

8.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

9.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אב תשפ"א, 01 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.