1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשמת.

הנאשמת טוענת כי לא הייתה מודעת למועד הדיון ואף כי אינה וידעת מי מבין עובדיה נהג ברכב.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

המבקשת הגישה, באמצעות ב"כ בקשת דחיה כללית עוד בטרם נפתח התיק (פ"ת 9092-01-21), והגם שההחלטה ניתנה בתיק העיקרי ולא בתיק הפ"ת, היה באחריותה של הנאשמת לעקוב אחרי ההחלטה ולברר האם נקבע מועד לדיון בתיק; וזאת לא נטען שעשתה.

2

לא למותר לציין כי אין משמעות לטענה שאישור המסירה נשלח לכתובתה הישנה של המבקשת, שכן שעה שהיא ידעה בפועל על קיומו של הדו"ח וביקשה לדחות את הדיון בעניינו, האחריות היתה עליה לברר המועד הנדחה.

גם טענתה של המבקשת כי מי מבין עובדי החברה נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין, שעה שמדובר בטענה כללית שכלל אינה מצביעה על הנהג בפועל. אחריותה של המבקשת, כמי שמאפשרת נהיגה ברכב, לערוך רישום מדויק של נהגים וזמני הנהיגה ואין לה להלין אלא על עצמה בעניין זה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשפ"ב, 17 יולי 2022, בהעדר הצדדים.