1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.

1.         לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נסיעה במהירות העולה על המותר ( 140 קמ"ש בדרך מה מותרת מהירות עד 60 קמ"ש). ההזמנה שנשלחה לנאשם בתחילה חזרה בציון "לא נדרש". בעקבות זאת ביצעה התביעה מסירה אישית של ההזמנה לנאשם ומשזה לא התייצב לדיון - נשפט בהיעדרו.

2.         כעת טוען הנאשם כי העביר לסנגורו תיק אחר לטיפול וכאשר קיבל את ההזמנה בתיק זה, ללא כתב אישום, סבר כי מדובר בעניין בו מטפל הסנגור. לטענתו אי התייצבותו לא נבעה מזלזול.

3.         התביעה מסכימה לאור האמור לבטל את גזר הדין בלבד.

דיון

2

4.         במקרה זה העובדות המבססות את האישום מצביעות על כך כי מדובר בהזמנה לדין ולא בעבירה של ברירת משפט. בעבירות של הזמנה לדין קובעת תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי ( להלן: " התקנות") -

"(א)    בעבירה שסעיף 239 לחוק חל עליה, למעט עבירת קנס, רשאי שוטר למסור לאדם הזמנה למשפט אם היה לו יסוד סביר להניח כי הוא עבר עבירה כאמור.

(ב) הזמנה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה לפי טפסים 4 או 7א שבתוספת והיא תהיה חתומה ביד השוטר שהוציאה"

5.         עיון בהזמנה לדין שהומצאה לנאשם ואשר על בסיסה נשפט מעלה כי לכאורה לפחות לא נלוותה לה תמצית האישום כמתחייב מן התקנות ולא ברור אם השוטר שהוציאה חתם עליה. בנסיבות אלה מתעורר ספק בנוגע לחוקיות ההמצאה. מטעם זה מצאתי לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין. אני קובע את התיק להקראה ליום 12.9.16 שעה 08.30. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ו, 19 מאי 2016, בהעדר הצדדים.