1

הנאשם מבקש דיון חוזר בבקשה לביטול פסק דין, לאחר שלא התייצב לדיון הראשון שנקבע בעניינו. הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין, החלטה ניתנה בו ביום לקביעת דיון דחוף למועד סמוך.

חזקה על הנאשם כי משנפסל רשיונו ראה את הבקשה כדחופה והוא עוקב אחרי ההחלטה בעניינו, לפיכך לא אוכל לקבל את הטענה שלא ידע על המועד שנקבע.

לגופו של עניין ספק רב בעיני האמנם הנאשם גילה בבקשתו "טעמים כבדי משקל" המקימים חשש לעיוות דין.

2

טענות הנאשם כולן הן לעניין חומרת העונש שנגזר עליו והוא לא העלה טענה כלשהי כנגד העבירה. כבר נקבע לא אחת כי טענות כנגד חומרת העונש כשלעצמן אינן מצדיקות ביטול פסק הדין, אלא הגשת ערעור.

מעב להלכה הכללית, שבתי ובחנתי את העונש שקבעתי בתיק זה ולא מצאתי כי מדובר בענישה חמורה. הסנגור הפנה לפסקי דין במקרים אחרים, אולם לא מצאתי כי העונש שהוטל על הנאשם במקרה דנן, בחריגה של 65 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך עירונית, הינו חמור במיוחד. ההיפך הוא הנכון, המדובר בעונש שאינו מחמיר כלל לאור המהירות הגבוהה, אשר חמורה בהרבה מהתיקים אותם ציין הסנגור.

בנסיבות אלה, בהעדר כל טענה של ממש, אינני רואה מקום לקביעת דיון חוזר בבקשת הביטול.

אם יתקן הנאשם בקשתו ויפרט טענותיו בתצהיר כנדרש, אשקול קביעת דיון חוזר לפנים משורת הדין. תשומת לב הנאשם וסנגורו לאמור בהחלטה הקודמת בדבר חובת הפקדת רשיון הנהיגה.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ח, 01 אוגוסט 2018.