1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 6.2.19. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      המדובר בעבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח בתקופה העולה על שנה.

3.      המבקשת קיבלה לידיה דו"ח המהווה הזמנה לדין וכתב אישום.

4.      הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

5.      לטענת המבקשת, לא התייצבה לדיון מאחר ואיבדה את ההזמנה לדיון.

נקבע בפסיקה כי אין בטענה זו כדי להוות עילה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר ולגלגולו של
 ההליך מחדש [עיינו: רע"פ 10200/03שחוח נ' מדינת ישראל, הש' ס. ג'ובראן, 4.12.03, רע"פ
 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.5.11].

2

6.      המבקשת יכלה לברר על מועד הדיון בעניינה.

7.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

8.      גם לגופו של ענין אין הגנה.

9.      הטענות המועלות בבקשה הנוגעות למצבה האישי של המבקשת ומצבה הכלכלי , אין בהן כדי להביא לבטול פסק הדין ואף לא לגזר הדין המקרה דנן, שכן העונש הולם את נסיבות העבירות ונסיבות עושה העבירה, יש עבירות דומות של נהיגה ללא מסמכים תקיפים, העונש מצוי במתחם הענישה ונוטה לקולא.

10.  אין עיוות דין .

11.  ואולם, לפנים משורת הדין ובשים לב למצבה הכלכלי של המבקשת, מורה על חלוקת הקנס לארבעה תשלומים שווים, תשלום ראשון תוך 60 יום.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ט, 19 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.