1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.

1.         הנאשם הואשם בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת. הוא לא התייצב לדיון בעניינו ועל כן נשפט בהיעדרו. מטעם הנאשם הוגש תצהירו של אדם אחר בו הוא טוען כי הוא (ולא הנאשם) נהג ברכב ביום העבירה.

2.         התביעה מתנגדת לבקשה בנימוק כי אין כל התייחסות לסיבה בגינה לא התייצב הנאשם לדיון וכי העובדה שאדם אחר נהג ברכב אינה גורמת עיוות דין לנאשם.

דיון

2

3.         צודקת התביעה בטענה כי לא הובא בדל של הסבר לאי התייצבות הנאשם. יחד עם זאת, די בקביעה כי הותרת פסק הדין נגד הנאשם תסב לו עיוות דין כדי להצדיק קבלת הבקשה. לדידי העובדה כי אדם שאינו הנאשם מצהיר בתצהיר כי הוא נהג ברכב די בה כדי לבסס אפשרות לגרימתו של עיוות דין לנאשם שכן קיים חשש כי הנאשם הורשע בעבירה על לא עוול בכפו. עם זאת, ומן הטעם שהנאשם לא טרח להבהיר את סיבת מחדלו באי התייצבותו וגרם להטרחת התביעה ובימ"ש לחינם, אני מוצא לחייבו כתנאי לביטול פסק הדין בתשלום הוצאות בסך 400 ₪ לטובת אוצר המדינה. ההוצאות ישולמו עד 1.3.17 ובכפוף לתשלומם יבוטל פסק הדין. שימת לב הנאשם כי עליו לסור למזכירות בימ"ש זה לקבל שובר לתשלום ההוצאות.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.