1

עסקינן בבקשה לביטול החלטה מיום 12.5.21 למחיקת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 7.2.21.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

2

אשר לתנאי הראשון - בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו נקבעה לדיון ליום 12.5.21; ומשהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע, הוריתי על מחיקת הבקשה. לטענת המבקש, הוא לא קיבל זימון למשפט ולא ידע על קיום הדיון, על אף פניות לקבלת מידע על התיק. אלא שעל פי אישור מסירה המצוי בתיק בית המשפט, הזמנה לדיון ליום 12.5.21, הכוללת את שמו של המבקש, ת.ז., כתובתו, וכן סטטוס המסירה ותאריך הדיון, נמסרה ביום 23.4 למבקש "לידי הנמען הרשום", וחתימת המקבל מופיעה על אישור המסירה; כך שקיימת אינדיקציה ברורה לזימון המבקש לדיון שהיה קבוע ליום 12.5.21, וזאת נוכח אישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט; ואין בטענת המבקש בעלמא, כי לא קיבל זימון לבית המשפט, כדי להטיל ספק בדבר המסירה, שעה שהטענה לא גובתה בראייה כלשהי; והמבקש לא הציג ראייה או אסמכתא כלשהי שיש בה כדי להטיל ספק בדבר המסירה ולסתור את חזקת המסירה. וראו עפ"ת (מחוזי חי') 27308-03-19 משה מתוק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.03.2019); וראו גם עפ"ת (מחוזי חיפה) 22443-05-21 רביע נ' מדינת ישראל, 13.6.21, בפסקה 6.

יוער, כי גם לדיון ביום 7.2.21 בו נשפט המבקש בהיעדרו זומן המבקש כדין, והזמנה לדיון נמסרה לו במעמד מסירת הדוח.

משאלו פני הדברים, לא הוכח כי היתה הצדקה להיעדרו של המבקש מן הדיון שהתקיים בהיעדרו.

אשר לתנאי השני - אין בטענת המבקש, כי ברצונו להגיע להסדר, וכי ביצע את העבירה בתום לב, כדי להצדיק להיעתר לבקשה מן הטעם של עיוות דין; והמבקש לא הצביע על שיקולים הנתמכים בתשתית ראייתית כלשהי שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כנדרש על פי הפסיקה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

גם העונש שהושת על המבקש (3 חודשי פסילת מינימום בפועל וענישה נלווית) הינו סביר, ואין בו כדי להקים חשש לעיוות דין.

המבקש קיבל (פעמיים) את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

3

ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.